ב"ה
אחי ואני באנו מעבר לא פשוט. ברוך השם זיכה אותי לעשות תשובה ולהתקרב לדרך של טבעיות, של שפיות ושל שלום עם עצמי ועם הסביבה, עם הרבה עזרה של רבנים ואנשי חינוך.
אין הדבר כך עם אחי. יש לציין שהוא בעברו נפגע הרבה יותר ממני. אני חשה שהוא חי בתיסכולים ובכעסים- כל הזמן שהוא נמצא יש ריבים. גם אני מסכימה איתו על כשלים של ההורים שלי בדברים מסויימים, אבל (!) לעולם אני לא אדבר להורים שלי כפי שהוא מדבר. הוא מקלל אותם ולפעמים זה מגיע כמעט לאלימות.
הוא רואה בנו רק את השלילי ואני חשה שממש לא ניתן להיות בקירבתו.
לדוגמא: בשבת האחרונה היינו כולנו (אחי,אבי, בעלי, אביו של בעלי ואני) יחד בשבת. מכיוון שאני מאוד טובה באנגלית הוא ביקש שאעזור לו בתרגום של מילה. עניתי שבשבת אני לא קוראת באנגלית ולא מתרגמת (מטעמים הילכתיים תורניים ולא אישיים כמובן). הוא לקח את זה אישי וממש רמס את כבודי בפני כולם. בשיחה אחר כך, הסברתי לו שאני מבקשת סליחה אם משהו שאמרתי פגע בו אך במקום להתנפל הוא יכול לשאול למה התכוונתי. שאלתי אותו, אם כן, מדוע הוא חושב שלא עניתי לשאלתו והוא ענה שזה בגלל שאני מחשיבה את עצמי ומנסה להראות אסרטיבית.
המון פעמים הוא רואה את הוריי ואותי כמיפלצות, כל דבר שנעשה הוא יתלקח ויפרש כאילו אנחנו נגדו. אני חשה שהוא בתסביך רדיפה.
אני מאוד משתדלת בשבילו בהכל, מארחת אותו בכל החגים, עוזרת לו כפי יכולתי- אבל אני חשה שהשהות במחיצתו היא בלתי נסבלת וגורמת לי לבושות גדולות. לא משנה מה נעשה, אני חשה שהוא ימצא סיבות לכעוס ולהתנהג באלימות.
האם במקרה כזה, עם כל הרצון לעזור לאדם בכזו מצוקה, ניתן לשקול "קירור הקשר". אני זו שמארחת אצלי את רוב החגים בשימחה וברצון טוב, האם ניתן פחות להזמין אותו? פחות לשהות במחיצתו?
בתודה מראש,
מיקה.
תשובה
שלום רב,
קשה לענות על שאלה רגישה כל כך, אבל נראה שבהחלט ניתן לשקול "התרחקות" מסויימת, ולאו דווקא "קירור". חשוב להסביר לו על מה ולמה, ולנסות לשכנע אותו לפנות ליעוץ או טיפול. במיוחד אם לא נעשה נסיון קודם.אם הוא לא שומע לך אולי כדאי דרך מישהו שיש לו השפעה עליו. בכל מקרה חשוב לא לנתק קשר בכלל, ולהמשיך לתת לו מסר של אחות שאיכפת לה ומנסה לעזור.
בהצלחה.
בהצלחה.