שלום רב,
אני מרגישה שכשאני יוצאת לדייטים, אני מעניינת, חייכנית וחביבה אבל כביכול משהו בי ואצלי נשאר חסום או סגור כאילו שאני חידה.
גם במהלך דייטים שארכו חודשים, הבחור הרגיש שהוא לא מכיר אותי מספיק או לא נקשר.
וכנראה שאני גם לא נותנת פתח כדי להגיע אליי באמת- הבעיה האמיתית היא שאני לא מסתירה כלום, אני דיי סגורה ולא מסגירה יותר מדיי.אין לי מושג למה זה (חיי טובים ב"ה, אני לא סוחבת שום טראומה מהעבר וכו'). תמיד הבנתי מהגברים עמם יצאתי שאני בחורה מיוחדת, חכמה ושונה מ שאר הבנות. אבל זה לא ממש עוזר לי יותר מדי. כנראה כי כל שאר הבנות הפחות מוצלחות יודעות לעשות משהו שאני לא יודעת.
כנראה שזה יכולת רגשית, להפגין, להתקרב, לתת להתקרב, לחשוף חולשות. אני סתם משערת.
אין לי כסף לטיפול ואני מרגישה שכמה עצות פרקטיות של מה לעשות אחרת, יוכלו באמת לעזור לי. תוכלו הפעם להפתיע ולייעץ בכמה מילים כאן?
תשובה
שלום לך
אשמח לייעץ לך אולם אם יש לך חברה טובה יכול להיות שהיא תוכל לעשות זאת טוב יותר.
למה אני מתכוונת? את מדברת על דברים מאד עדינים ועל זרמים תת קרקעיים שאת משערת שאת משדרת כשאת נפגשת עם בחור.
משהו שמכיר אותך מקרוב יוכל יותר לדייק.
האם מדובר ביצירת קשר עין מוגבל?
האם אינך מקשיבה מספיק טוב?
רצינות לעומת חוש הומור ואפילו צורת לבוש או שפת גוף.
ללא הכרות אינני יודעת מה רלוונטי ומה לא. אנשים נבונים בסביבתך יוכלו אולי להיות לך לעזר.
הראי להם את מכתבך, ואולי גם את שלי - כשלב ראשון.
בהצלחה,
נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה