שלום, קודם כול תודה רבה מראש על כל מה שאתם עושים!.
קוראים לי אורלי, אני עולה לכיתה י'.לחברה הכי טובה שלי (וזה באמת חברה שלי, לא אני...) יש לה בעיה פסיכולוגית. לי ולה(נקרא לה שירה), יש עוד שתי חברות טובות, (לשם הבעיה אני ממציאה להם שמות בדויים- עדי וגלית) עדי וגלית הן חברות הכי טובות ואני ושירה חברות הכי טובות. אבל כולנו ביחד מן רביעייה כזאת.לשירה יש בעיה בקשר לעדי. היא נורא אובססיבית לגביה. כל דבר שעדי אומרת היא מפתחת אותו וממציאה עליו דברים. היא חושבת, שעדי מעדיפה אותי מאשר היא. בעיקרון, הציפיות שלה הן שעדי תתיחס לה ולי באופן שווה, כי אנחנו חברות טובות שלה באותה מידה. הבעיה היא שאף פעם זה לא יוכל להתבטא. אני אסביר, למשל כשהיא מתקשרת לדבר איתנו על הארי פוטר (אנחנו נורא אוהבות הארי פוטר, אבל שירה פחות והיא גם דואגת להגיד לנו את זה, כלומר רק אני ועדי המשוגעות שבחבורה) בקיצור, כשהיא מתקשרת לדבר איתנו אז רוב הפעמים היא מתקשרת אליי ראשונה( כי אני אוהבת יותר הארי פוטר ויותר אתלהב) אבל גם לפעמים היא מתקשרת אליה ראשונה. שירה חושבת שהיא ברירת מחדל, כיאלו כל פעם שעדי מתקשרת אליה ראשונה זה אומר שאני לא עניתי.
מה שהכי לא עוזר זה שעדי היא באמת ילדה קצת מיוחדת. בגלל שאנחנו חברות טובות היא מרגישה חופשי להגיד לנו דברים בוטים( כמו:" אין לי כוח לדבר עכשיו ביי") זה ממש סבבה מבחינתי ומבחינית גלית( החברה הרביעית), אבל שירה למשל, תחשוב שעדי כועסת עליה. כל מה שאני מספרת עכשיו קרה במשך שנת הלימודים שהייתה, (במשך חצי שנה ויותר). בסוף השנה בגלל הלחץ של מסיבת הסיום עדי ושירה רבו. ככשירה רדפה אחריה וניסתה לבקש סליחה ושעדי תדבר איתה עדי התפרצה עליה. לעדי יש פתיל קצר והיא לא אוהבת רגשנות יתר בדברים מציאותיים. היא נורא הגיונית כזאת.( חוץ מבדברים דמיוניים). היה ריב נורא, הסתבר שעדי ידעה מה שירה חשבה כל השנה הזאת( שבמהלכה אני ושירה דיברנו המון בטלפון, וניסיתי להסביר לה שזה לא נכון) בגלל ששירה בהתחלה של כל הסיפור שאלה את עדי אם זה באמת נכון.(עדי אמרה לה שלא אבל ידעה ששירה לא באמת האמינה לה). בקיצור, הן ממש רבו. עדי אמרה שהיא רוצה הפסקה משירה. היא אמרה שהיא כבר לא מרגישה בנוח משירה ושהיא מפחדת להגיד לה אפילו מטומטמת בצחוק כדי שלא תיפגע. בסוף השנה (אחרי שבועיים שהן לא דיברו) הן השלימו. (עדי הסכימה לדבר עם שירה). הבעיה היא שגם אחרי שהן השלימו הסיפור מתחיל לחזור על עצמו, שוב השיחות בטלפון, ושוב כשאנחנו מיימות שיחת וועידה והיא מקשרת שנייה אחרי ואומרת "למה עדי אמרה דווקא להתראות אורלי?" ואז היא מתחילה שוב לפתח את זה שלעדי נמאס ממנה וכו'. הבעיה פה, היא שלעדי לא נמאס משירה. נמאס לה ממנה רק בסוףשנה שעברה, לכן היא רבה איתה, כי היא לא יכלה לסבול את ה"העדפות" האלא שהיו תקועות לשירה בראש!הבעיה היא, שיש ילדה(שלומדת איתנו באותה כיתה) אומרת לשירה כל הזמן שנראה לה שעדיה עושה לה את זה בכוונה. ושירה פשוט מאמינה לה.(הילדה הזאת ילדה סכסכנית, ככה שאין מה להאמין לה.)
אם לומר את האמת, קצת נמאס לי. כבר שנה שלמה שזה ככה. אני כבר לא יודעת מי באמת צודק. כל מה ששירה אומרת לי בטלפון הוא ממש שטותי וחסר הגיון. השיחות האלא מוציאות אותי מדעתי. לפני שהם רבו גם הקשר שלי אם עדי היה רופף כי פחדתי "מה שירה תגיד, היא בטח תמציא על זה סיפור".
גלית לא מבינה אותי, היא חושבת שזה לא ל"עשות טובה" זה בעצם לעזור בלי תגמול. לא ביקשתי שום דבר. אבל אני לגמרי מרגישה מנוצלת ומפחדת שזה יחזור על עצמו, בגלל שגם כשעדי ושירה השלמו אף אחד לא טרח לספר לי. שמעתי את זה במקרה מגלית, שהייתה בטוחה שאני יודעת. ממש נפגעתי משירה וגם לא רציתי לדבר איתה, האמנתי שהיא תספר לי ראשונה. ואני לא זאת שפותחת ריבים בדר"כ. אני שונאת לריב. אבל לא יכולתי להסתכל עליה. כעסתי. השלמתי איתה למרות שהיא המציאה תירוצים ("עדי אמר לי לא לספר)- כאלו אני לא מבינה, במשך שנה סיפרת לי דברים שעדי בטוח לא הייתה רוצה שידעו ופתאום את לא יכולה?.
נמאס לי, לגמרי. אני לא רוצה לעבור את השנה הראשונה בתיכון עם עוד שיחות ארוכות (שגורמות ריבים עם ההורים) ולהסביר משהו שאני כבר לא בטוחה בו.
אם היא מעדיפה אותי זה ממש לא נורא. גם אני מעדיפה בתוך הרביעייה שלונו מישהי על פני אחרת. גם שירה מעדיפה. זכותה של עדי גם להעדיף.
אני ממש מצטערת שהמכתב הזה הוא ארוך. הסיפור הזה לא נגמר וכבר מתחיל להעיק. אני אשמח לכמה טיפים, בגלל ששירה מתפדחת ללכת לפסיכולוגית(למרות שהיא כבר הייתה בכיתה ז' אצל פסיכולוגית).
תודה רבה רבה!!!
תשובה
שלום לך.
טוב מאד שאת רוצה לצאת מתסבוכת שהיא למעשה לא שלך.
הרחיבי את מעגל החברות שלך, יש עוד אנשים בעולם.
איני רואה טעם בדיבורים ושיחות נפש. תתרחקי קמעה קמעה עד שתמצאי את המרחב המתאים לך בתוך הקשר.
שנה טובה
נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה