שבת ללא אם

מדוע רק שבת ללא אב במרכזה היא שבת מעוותת? מה בדבר שבת ללא אם? האומנם ה"מסירה מדור לדור" מסורה רק לאב?

אני רגישה

אני עובדת איתכם בכל מיני מקומות על כל מיני פרויקטים, אני עדיין רווקה ולפעמים גם אתם עדיין מחפשים את האחת והיחידה, אנחנו ילדים גדולים, ובכל אופן אנחנו תמיד "נפגעות".

ככה לא מחנכים ילד למצוות

חלק גדול ממה שמחזיק את הילדים בבית הכנסת זו החוויה היחודית שיש להם עם אבא. המחבואים בתוך הטלית, המעקב בסידור ועוד. אך מה יעשה הילד שהוריו גרושים?

בדק בית

אמא של שירה תמיד לימדה אותה שמי שמשווה לא מרוצה. שירה גילתה לאחרונה שדווקא יש מי שהשוואות מיטיבות איתו. נתחיל עם מי שלא.

בדק בית

מדור מיוחד לחג השבועות

נישואין זה מקצוע

"הדרכת החתנים והכלות אין בהם דבר ללמד על העומד להתרחש רגע לאחר החתונה. מה שכבר נכנס לאוזני הזוגות הצעירים הוא מעט מדי, ובעיקר מאוחר מדי". על תופעת הגירושין ההולכת ומתרבה.

רשע, למה תכה אשתך?

החכמים להרע מצאו להם תירוץ להכות נשותיהם על פי דברי הרמ"א: אם מקללתו בחנם או מזלזת אביו ואמו והוכיחה בדברים ואינה משגחת עליו, יש אומרים דמותר להכותה. האומנם?

הכל מתוכנן

כל מי שחי בעולם הזה מבין שתכנון כזה ומשפחה – לא הולך יחד. לא רק הטווח הארוך, אלא אינסוף המשתנים והבלת"מים שהחיים מפילים עלינו.

עד מתי?

"כל כך קשה, לשמוע מחדש כל הזמן את ה´לא´ וש´זה בעצם לא קשור אלי´. שוב לצאת להכיר ושוב לנסות. לחייך מחדש ולקוות שאולי הפעם זה יצליח. בגיל 20 זה עוד החזיק מעמד אבל בגיל 27 זה כבר קשה... אני דתייה בנשמה ומאוד מאמינה אבל עד מתי???"

בדק בית

גברים מנקיונות, נשים מבישולים

"...לא! אתה תשרוף את זה! זה פסח!" יורה לעברי זוגתי, "לך תנקה ותצחצח את ארון הבגדים". לא יעזור שאתחנן לפניה "מתוקה, לא נגענו בארון הזה שנים, אין שם חמץ, אני מבטיח לך"."זה פסח, צריך לנקות" פוקדת עלי זוגתי.

שיר לרווק המחפש

אל תגיד: אין לי כבר חלק בנישואים. היה אופטימי. אופטימיות אינה סתם מילה ריקה, רגש כהה. אופטימיות היא דבר הגיוני, שכלי ומושרש בניסיון החיים.

חינוך ציוני דתי

והשאלות שעומדות בפנינו כמחנכי דור העתיד הן אם כן: ממתי מתחילים להתמקצע בתורה ומה יש ללמוד עד אותו רגע בתחומי הדעת השונים. שאלה מיוחדת לדיוננו אנו היא - איזה ידע לא תורני דרוש לאדם הבוחר להקדיש חייו לתורה.

ילדים זה שמחה?

חוקי המעמד האישי מעניקים עדיפות עצומה לגברים, בהשוואה לנשים. רק הגבר הוא שנותן גט, ועל כן בידיו נמצא גם פוטנציאל הסחיטה.

שוויון גמיש

הטענה לפיה "אב איננו מסוגל לטפל בילדים" נכונה בדיוק כמו הטענה ש"נשים אינן מסוגלות להיות מנהלות בכירות בגלל שיש להם שיקולים רגשיים". אם אשה יכולה להיות טייסת קרב, גבר ממוצע בהחלט מסוגל להחליף חיתול. לשינוי יש מחיר ואי אפשר לאחוז במקל בשתי קצותיו.

מתי מחנך שובר את הכלים ?

במו ידינו אנו מלמדים את הילדים להקפיד רק באופן טכני על מעשים ("למה אחרת לתפילה? תבוא מחר עשר דקות לפני הזמן!") ושוכחים לטפח את אמונה הבוקעת מעומק הלב.