תנועת נוער נפרדת

כבר נשפכו נהרות של דיו ונשברו קולמוסים רבים על סוגיית "תנועת נוער מעורבת". ספרים שלמים הוקדשו לבירורם של ההיבטים ההלכתיים, הרוחניים והחינוכיים של סוגייה זו. נתייחס לקול אחד שנשמע לאחרונה המבקש לפסול "תנועת נוער נפרדת"

חדשות כיפה הרב אלישע אבינר 27/01/05 00:00 יז בשבט התשסה

כבר נשפכו נהרות של דיו ונשברו קולמוסים רבים על סוגיית "תנועת נוער מעורבת". ספרים שלמים הוקדשו לבירורם של ההיבטים ההלכתיים, הרוחניים והחינוכיים של סוגייה זו. נתייחס לקול אחד שנשמע לאחרונה המבקש לפסול "תנועת נוער נפרדת" ודורש לשלול פתיחת סניפים נפרדים בתוך תנועת בני-עקיבא, בטענה שזה נוגד את רוח התנועה. בנ"ע היא תנועה מעורבת באידיאולוגיה, ועל כן אין מקום לגלות 'פתיחוּת' ולאפשר פתיחת סניפים שסוטים מהקו המרכזי של התנועה. כבר הורגלנו לכל מיני קולות בציבור, אבל קול זה הוא מעניין ביותר!

נקדים הקדמה כללית: מדרגות רבות יש בקודש. אין-סוף מדרגות! השאיפה היא לעלות אל הקודש. מובן מזה שההעפלה אל הפסגה איננה מדרגה השווה לכל נפש, אלא היא נחלתם של בעלי מעלה. בסקלה הרחבה של המדרגות, כל מדרגה היא גבוהה מזו שתחתיה ונמוכה מזו שעל גביה. ההשתייכות האישית ל"מדרגת-קודש" מסוימת וההזדהות המלאה אתה איננה אמורה לגרור בעקבותיה את פסילת כל יתר המדרגות, לא למטה ולא למעלה. בחירת המדרגה היא לפי היכולת האישית. וכשם שאדם נתבע על שלא התקדם במסלולו אל הקודש, כך הוא נתבע אם הוא קפץ למדרגה גבוהה ממידתו כיון שהנזק גדול מהרווח.

דברים אלו יפים גם ביחס לצניעות בתנועת הנוער. מדרגות-מדרגות יש בקודש. הנחת היסוד היא שגם תנועת בנ"ע הנוכחית היא מדרגה בצניעות, מדרגה ראויה ומכובדת, המאירה באור בהיר בחברה הישראלית הנגועה במתירנות פרועה. תנועת בנ"ע עלתה ונתעלתה במהלך השנים מאז שרקדו מעורב בבנ"ע והלכו לים מעורב. היא תורמת לצניעותם של חניכים וחניכות רבים, ועל כך מגיעה לה ברכת "חזק ואמץ". אין לשער מה היה קורה לנוער שלנו אלמלא פעילותה הנפלאה של תנועת בנ"ע. אבל, מדרגות-מדרגות יש בקודש. ואם קהילה מרגישה שהיא מסוגלת לאמץ דרך קדושה יותר בחינוך בני הנוער, קדוש ייאמר לה, וכך ראוי שתנהג - הקמת סניף נפרד שפעילותו מתאימה לאופי החניכים והחניכות.

בנ"ע היא תנועת נוער חלוצית, המבקשת להנחיל ערכים של תורה ועבודה, מעורבוּת חברתית וחזון ציוני, נאמנות למדינה, ביסוס אמוני וחיזוק תורני. לכל המשימות הללו אין שום קשר לאופייה של החברה - אם מעורב, אם נפרד. חברה מעורבת איננה ערך או אידיאל אלא מציאות חיים. מציאות חיים זו מושפעת הרבה מהחברה הכללית הסובבת אותנו. לפעמים, מציאות חיים זו דורשת תיקון גדול, לפעמים תיקון קטן, אבל היא איננה ערך. בנ"ע היתה בעבר מעורבת כיוון שהיתה בחברה מעורבת. באותה מידה היא יכולה להיות נפרדת כאשר היא בחברה נפרדת. היא פלטפורמה חינוכית רחבה מספיק להכיל סוגים שונים של קהילות, מהן מעורבות ומהן נפרדות.

דחיקת השעה היא הרסנית לא רק בגאולה אלא גם בעלייה הרוחנית. ועל כן, נסיונם של מדריכים נמרצים ומלאי רצון טוב להפריד סניפים בטרם הבשילו התנאים הרוחניים והנפשיים, הוא מעשה פזיז שנזקיו מרובים. דרושה סבלנות. הרבה סבלנות. כך מספר הרמ"צ נריה זצ"ל (זכרון ראי"ה, עמ' קפו. וכן ב"שחר אורו" עמ' 235) שהראי"ה קוק זצ"ל היה רחוק מלהשלים עם תערובת הבנים והבנות בבנ"ע, אבל הוא סבר שבנ"ע תורמת רבות לנוער, מחזקת את החניכים בתורה ומקדמת אותם, על כן אין רשאים לוותר עליה. כמו כן סבר הרב זצ"ל שאין להרבות בהטפות ובדברי מוסר שיש בהם נימה של ביקורת והסתייגות אלא הדרך היא להגביר את השאיפות ולהגביה אותן. הרב נריה מצטט מדברי הרב זצ"ל: "ההטבה תהיה במשקל, במתון ואהבה... ולצפות תמיד לסיבות המזדמנות להוסיף מעלה על מעלה, שלימות על שלימות". הרב נריה מספר שצאצא לאדמו"ר מפורסם פנה אל הרב קוק והתלונן בפניו על הצטרפות בתו לתנועת בנ"ע המעורבת. לא נאה לנכדתו של אדמו"ר להיות חברה בתנועת נוער מעורבת! הרב שמע, בחן את המצב, בדק את האלטרנטיבות הקיימות, ושכנע את האב שבחירת בתו היא לטובה ועליו לשמוח בכך.

מנגד, כשם שאסור לדחוק את השעה, כך אסור לעצור את השעה. הנסיון למנוע הקמת סניפים נפרדים בקהילות המעונינות בכך, אף הוא נוגד את ההתפתחות הרוחנית הטבעית של הציבור, שחלקים ממנו מבקשים לאמץ מדרגות אחרות בקדושה. מדרגות-מדרגות בקודש!