בית הדין הרבני בחיפה פסק באחרונה באופן חריג למדיי והחליט להעביר את המשמורת על בנותיו הקטינות - לאב במקום לאם. בית הדין אימץ בכך את חוות הדעת הפסיכולוגית שהוגשה לפניו, לפיה הוא מסוגל להורות טובה יותר מאשר האם. מדובר בצעד נדיר של בית הדין, אשר בדרך כלל לא מסתמך על חוות דעת פסיכולוגיות-מקצועיות.
התביעה לגירושין הוגשה על ידי האב לפני כשנתיים, בשנת 2009, זאת לאחר כתשע שנות נישואין משותפים. האב טען כי האישה נוהגת באלימות פיזית ומילולית קשה כלפי הבנות וכלפיו, לא מטפלת בבנות והתנהגותה אימפולסיבית. בית הדין בחן את הטענה באמצעים פסיכולוגיים והמליץ, כאמור, להעביר את הבנות לידי האב.
במהלך הדיון התנגדה האישה לחוות הדעת הפסיכולוגית שהוגשה על ידי הבעל וטענה כי הוא לא מתחשב ברגשותיה ומתנשא מעליה. האישה קבלה על כך שהעדפת האב איננה מקובלת עליה, אך בית הדין לא התרשם מהטענות שהוצגו בפניו. עם זאת, קבעו הדיינים בפסק הדין, כי מדובר בתיק מורכב מיוחד, זאת בשל העובדה כי הוא מתבסס על דעת פסיכולוגית ולא רק על טיעונים הלכתיים גרידא. הדיין, הרב אברהם מייזלס, אף כתב בפסק הדין כי החלטתו ניתנת בעין אחת בוחנת ועין אחת דומעת.
"מהחומר אשר הוצג בפניי, גבולות הטיפול אשר ינתנו לקטינות מהאב הינם רחבים יותר מגבולות האם. אי לכך, ישנה עדיפות למשמורת הילדים בידי האב". עם זאת, בית הדין הרבני הגביל את תקופת המשמורת לשמונה חודשים במסגרתם יהיה על האב להוכיח שהוא מסוגל לגדל את הבנות ולדאוג לכל מחסורן.