תופעת הגירושין ההולכים ומתרבים גם במגזר הדתי, מחייבת חשיבה מחודשת והתיחסות שונה אל סוגית הנישואין והמוכנות אליהם. ענין זה מחויב המציאות מאחר שכבר מזמן אין מדובר בפירוק נישואים רק על רקע הכרחי כמו אלימות ניאוף וכדומה. כיום אין חולק על כך שנישואים שיכולים היו להיות טובים, מתפרקים מהר מדי או שאינם מטופלים ומגיעים לידי פירוק למרות שניתן היה להצילם בשלבים מוקדמים יותר.
כמות הלחצים שמופעלת על זוג נשוי בעידן המודרני, עצומה ושוחקת ואורבת למשפחה הצעירה כבר בתחילת דרכה. העבודה קשה, הפיתויים רבים, והעולם פתוח וזמין יותר מבעבר. הרצון לבנית קרירה מספקת ומימוש עצמי הולך ומתפתח, וישנה חתירה לחיי רווחה ואפילו חיי מותרות. הדבר החשוב ביותר הוא שנשים וגברים כאחד מצפים להרבה יותר מחיי הנישואין שלהם.
מנגד עומדות הדרישות התובעניות של חיי המשפחה. חינוך ילדים אחזקת בית וחיי זוגיות. לבד מהעבודה השוטפת משפחה היא ענין מסובך שדורש שילוב בין מספר בני אדם החיים בבית אחד כשלכל אחד מהם רצונות ומאווים משלו. כל זה נעשה לעיתים רבות בתנאי לחץ.
חברו את מסכת הלחצים והפיתויים "בחוץ" יחד עם הדרישות התובעניות והשוחקות "בפנים" ותקבלו יחד מצב בלתי נסבל. בתנאים כאלה אין פלא שמעמדו של מוסד הנישואין הולך ונשחק.
הטיפול הקונבנציונאלי הניתן כיום לזוגות על ידי יועצים ומטפלים למיניהם הוא בדרך כלל בעת משבר. במקרים רבים זה כבר מאוחר מדי. מה שבאמת חשוב הוא שהזוגות לא יגיעו כלל למצבים אלה, או שידעו לטפל בהם בעצמם. לכך נדרשים לימוד יסודי, טיפול מונע ותחזוק.
הכנה לנישואין במגזר הדתי מתמקדת היום בעיקר בהדרכת חתנים וכלות בדיני טהרת המשפחה. דברים אלה כמובן קריטיים אלא שאין הם מלמדים דבר על העומד להתרחש רגע לאחר שבעת ימי המשתה. מה שכבר נכנס לאוזני הזוגות הצעירים בתקופת האירוסין הוא מעט מדי ובעיקר מאוחר מדי.
ראו כמה שנים משקיע אדם ממוצע כדי שיוכל להסתדר בחיים המודרניים. הוא לומד לקרוא ורוכש השכלה כללית ומקצוע. ומה בדבר חיי הנישואין בהם הוא מבלה שעות ארוכות בכל יום? כלום. אפילו לא שעת מחנך קטנה.
זוהי הזנחה פושעת. משום שנישואין דורשים מיומנויות, ואת אלה צריך ללמוד. אם לא נכין את הנערים והנערות לנישואין, במו ידינו ניצור מצב שבו עלולים להתפתח גירושין על כל מה שכרוך בכך.
לימודי הכנה למשפחה צריך ללמוד מגיל מצוות בבית הספר, דרך האולפנות והישיבות התיכוניות בישיבות ההסדר ובמדרשות. כל גיל על פי תפיסתו ויכולותיו. יש לעשות זאת ברציפות ביסודיות ובתדירות גבוהה. בשיעורים אלה יש לחנך למשפחה ולערכיה, לרכוש כלים ומיומנויות התנהגותיות, כמו סבלנות וסובלנות יכולת ניהול קונפליקטים, תקשורת בין אישית, התמודדות עם מצבי לחץ וכדומה. בגילאים מבוגרים יותר יש ללמד גם סוגיות הנוגעות לגידול ילדים. כמו כן חובה לגעת גם בנושאי אישות בהקשרם הרחב.
אם מכינים ילד לחיי תורה עם ארבע שעות גמרא ביום, לא ניתן להכין נער לחיי משפחה שעתיים - שלש שעות בשבוע? מה טעם יש בגבר שכרסו מלאה בש"ס ופוסקים אבל מותיר את אשתו ממררת בבכי בשל התנהגותו? או אשה למדנית וצנועה למהדרין הרודה בבעלה ולועגת לו?
ומכאן לחתונה. כיום ישנה השקעה אדירה בערב אחד ובמקביל הזנחה חסרת אחריות של עשרות שנים של זוגיות. בני זוג מוציאים אלפי שקלים על מנות מהודרות ועיצובים, אך לא משקיעים בהכנה יסודית לזוגיות אצל יועץ נישואין שיעלה להם הרבה פחות אך הוא חשוב הרבה יותר.
אם לא די בכך הגיע הזמן להבין שהעליה המסחררת במקרי הגירושין בשנים האחרונות כבר יוצרת "דור גירושין" שתהיה לו "תרבות גירושין". ה"דור" הזה לא יראה דגם של חיי אהבה ושיתוף בין הורים, על כל מה שמשתמע מכך. ילדים אלה יעבירו את מה שחוו, גם לדור הבא וכך הלאה. את זה, חובה למנוע כבר היום.
חגי סרי יו"ר "אבות", ארגון לקידום האבהות והמשפחה.