במחקר ייחודי שנערך במסגרת לימודי תואר שני באוניברסיטת "בן גוריון", נבדק אופי השימוש של בני נוער דתיים בתוכנות מסרים מיידיים באינטרנט. המחקר, שנערך ע"י יעל גדסי, בדק האם יש קשר בין מידת דתיות ומקום מגורים לבין שימוש בתוכנות לשליחת הודעות מיידיות באינטרנט. השערת המחקר היתה שככל שהאדם יותר דתי וגר בפריפריה הוא ישתמש פחות בתוכנות כמו מסנגר וICQ.
המחקר נערך בקרב בנות דתיות בכיתות ז-ח בשלוש אולפנות: אולפנה בעיר, אולפנה אזורית ואולפנה ביישוב. על פי תוצאות המחקר הראו כי האוכלוסיה הדתית איננה שונה מהאוכלוסיה הכללית באחוזי חדירת המחשבים והאינטרנט לבתים. למעלה מ 90% מהבנות צינו שישנו מחשב בביתן, ומתוכן כ - 74% מחוברות לאינטרנט ו - 70.9% משתמשות בתוכנות אלו להתכתבות ולשיחה.
הצורך החברתי הוא אחד מהצרכים הבסיסיים ביותר של בני-נוער. יתרונה הגדול של תוכנת הICQ, היא היכולת לתקשר באופן זול, מהיר ונוח עם חברים, וזאת במינימום מאמץ מצד המשתמשים ומקסימום זמינות. המחקר בחן את הקשר בין בני נוער לאינטרנט ואת הקשר בין דת לאינטרנט. האם הצורך החברתי מתנגש עם ההסתייגות הדתית משימוש באינטרנט?!
האם דוסים גולשים פחות?
תוצאות המחקר הן חד משמעיות: ההבדל המשמעותי היחידי בין קבוצות המחקר היה כמותי ולא איכותי. ישנו פער של כעשרים אחוזים לטובת קבוצת העיר בהשוואה לקבוצת הפריפריה, באחוזי הגישה לאינטרנט בבית ובשימוש בהודעות מיידיות. אבל, בשתי הקבוצות מעל לחצי מכלל הנשאלות ציינו שיש להן גישה לאינטרנט בבית והן משתמשות בתוכנות להודעות מיידיות. רובן, אגב, מעדיפות להשתמש בICQ.
מבחינת תכיפות וזמן השימוש לא נמצא הבדל משמעותי. בנות העיר משתמשות בתכיפות גדולה יותר - כמעט מידי יום, ובנות הפריפריה משתמשות בתכיפות קטנה יותר - רק פעם ביומיים-שלושה. כמו כן, זמן השימוש נע בין חצי שעה לשעה בשתי הקבוצות.
בניגוד להנחה כי ככל שמספר הנפשות בבית גדל הזמן המוקצב לכל נפש קטן, הוכיח המחקר כי מספר הנפשות בבית לא משפיע משמעותית על זמן השימוש במחשב. בנוסף, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בתוצאות הבאות: הנשאלות בעיקר מתכתבות עם חברות והן מדווחות כי ההתכתבות השפיעה לטובה על יחסיהן עם החברות. כמו כן, הנשאלות מדווחות כי יותר קל לדבר דרך ההודעות המיידיות מאשר בשיחה פנים אל פנים. הנשאלות מדווחות כי: "דרך כתיבת הודעות אתה לא צריך להסתכל לאדם בעיניים, ואתה יכול לדבר איתו באופן יותר פתוח". בת אחרת כתבה כי "בנושאים כגון ארץ ישראל ודת יותר קל באינטרנט", ואז הוסיפה "לא שזה ממש קל, המצב קשה...".
על מה הן מדברות?
הנושא הפופולארי ביותר לשיחה בקרב הנשאלות הוא "סתם שטויות" (41%). נושאים נוספים עליהם מדברות הנחקרות הם: בית הספר, תנועת נוער, חברים אחרים, נושאים אישיים ונושאים דתיים (לפי הסדר). נתון מעניין נוסף מראה כי לבנות העיר יש יותר נטייה לדבר על "חברים אחרים" מאשר לבנות הפריפריה. 40% מבנות הפריפריה כתבו כי הן "אף פעם" לא מדברות על חברים אחרים, אך רק 19% מבנות העיר כתבו זאת. האם ההבדל קשור למידת ההקפדה של בנות היישוב בהלכות רכילות ולשון הרע? ייתכן.
מסתבר כי מידת השימוש של בני הנוער לא מושפעת מההגדרה הדתית או ממקום המגורים. השאלה שנותרה פתוחה היא, האם ממצאי המחקר מפתיעים או מדאיגים?
ביום שלישי הקרוב יתקיים מושב מיוחד בנושא מערכת החינוך לנוכח אתגרי האינטרנט בכנס השנתי ליהדות חברה ואינטרנט (פרטים נוספים)