הרב שי פירון, ראש מוסדות ישיבת פתח תקווה, מתיר את נישואיהם של הלוקים בפיגור שכלי, זאת במאמר הלכתי חדש שמתפרסם בספר "וחי אחיך עמך", ספר מחקרים בנושא "החריג בחברה" שהוציאה השבוע מכללת "אורות ישראל".
על פי מאמרו של הרב פירון, קיימים היום בישראל למעלה מ-3,000 זוגות של מפגרים, כשבשליש מהמשפחות שני בני הזוג מפגרים ובשני שלישים רק אחד מבני הזוג מפגר. אף על פי כן, מדובר באחד הנושאים שקשה לחברה לעסוק בה. במאמרו, מטיל הרב פירון ביקורת קשה בממסד הרבנים, בפוסקי ההלכה ובמערכת המשפטית - אשר לדבריו מתעלמים מהנושא.
לדברי הרב פירון, המציאות העגומה בה נמצאים בעלי הפיגור נובעת מאותו ריחוק חברתי וחינוכי שלהם מהחברה הכללית. "האם יש לנו כלים לניתוח מושגים כגון זוגיות, מיניות, אהבה אצל מפגרים?! האם אנו לא בבוחנים את איכות הזוגיות דרך הציפיות שלנו מההתאהבות, מהזוגיות ומהמיניות?! האם לתפיסת העולם התרבותית שלנו אין השפעה גדולה על עיצוב התרבות ומתוך כך החקיקה ביחס לנישואי מפגרים?!" - ובוחר להשיב כי הוא מוצא לנכון, כפוסק הלכה, לאפשר מציאות של אהבה גם לאותם מוגבלים.
 |
|
האם יש לנו כלים לניתוח מושגים כגון זוגיות ואהבה אצל מפגרים? (צילום: justinoberman-cc-by-sa)
|
"במדינת ישראל, בה הנישואין והגירושין מוסדרים ע"י בתי הדין הרבניים, על גדולי הפוסקים, לגבש עמדה הלכתית ברורה בנושא, ולא להותיר את הנושא בערפל, שכן הדבר מוביל לאבסורדים ועוולות נוראיות", כותב הרב פירון. לדבריו "שאלות הרות גורל נמסרות להכרעה אקראית, כך למשל אישה הלוקה בפיגור קל לא תוכל לקבל טיפולי הפריה בסיסיים על פי שיקול דעתו של רופא, ובני זוג שאחד מהם לוקה בשכלו, שהגיעו להירשם לנישואין, נדחו בבושת פנים ע"י פקיד הרישום".
מסוגלים להבין את הנישואים, אם יוסבר להם
מאמרו של הרב פירון נוגע לא רק בצדדים ההלכתיים, כי אם גם באלו המשפטיים. בהתייחס לחקיקה בישראל, מתריע הרב פירון כי גם היא בוחרת להתעלם. "מפני מה אין המחוקק פונה אל בית הדין ומבקש ממנו לנסח כללים לנישואי בעלי מוגבלויות בכלל ובעלי לקות קוגניטיבית בפרט?", שואל הרב פירון.
ההצעה ההלכתית שמציג הרב פירון הינה אכן היתר לנישואיהם של בעלי תסמונת דאון והלוקים בפיגור קל, שכן לדבריו קיים הבדל בין ההגדרות ההלכתיות של "חרש שוטה וקטן" לבין המוגבלים שכלית. הוא מסביר כי "הם מסוגלים להבין את הנישואים אם הדבר יוסבר להם באופן בהיר" - ומתיר במאמרו שימוש באמצעי מניעה, לכתחילה. בהתייחס לשאלות הטהרה של אותם מוגבלים, מציע הרב פירון כי "מפקחות" יסייעו לאישה להיטהר וכי זוהי אחריותה של החברה לדאוג לטהרת האישה.
פתרונות הלכתיים המאפשרים התעלמות מוחלטת
עוד מוסיף הרב פירון ומתייחס למציאות הקשה לדבריו, לפיה ישנם רבנים הפוסקים להיתר קשר זוגי ללא חופה וקידושין, המניע להיתר הוא חוסר הרצון להתמודד עם שאלות שתתעוררנה במידה ויידרש גט. לדעתו מדובר בפתרון שמאפשר התעלמות מוחלטת מהסוגיה ומהניסיון למצוא פתרון. הרב פירון אף תוהה במאמר וקובע כי "ההשלכות של פסיקה זו הן דרמטיות, שכן עולה השאלה מדוע לא נוכל להשתמש בטענת "אין ברירה" זו גם במקום של פסולי חיתון אחרים ונתיר קשר ללא נישואין"?
באשר לתחום המשפטי, מבקש הרב פירון "להסדיר חקיקה ראשית המדגישה את הזכות לנישואין של בעלי מוגבלויות, להסדיר את הזכות להורות ולספק שירותים מתאימים וליווי לאלו שאכן יבחרו לנהוג כך". כמו כן הוא מציע להכשיר עובדים סוציאליים שיתמחו בליווי זוגות נשואים, להקים מרכזי מגורים בקהילה, שבהם יזכו בעלי מוגבלויות לתמיכה וסיוע והקצאת משאבים מוגדלים לילדי משפחות אלו שיוכלו להתפתח כראוי.