לאחרונה הבעיה של מסורבות הגט והעגונות נמצאת על סדר היום הציבורי, ובצדק. אישה המעוניינת להיחלץ מקשר נישואין לא מוצלח, נתקלת לא אחת ביחס משפיל מצד הבעל ובית הדין הרבני, ניסיונות סחטנות תמורת הגט ועוד. אך לא על הבעיה רציתי לדבר, אלא על הפתרון: הסכם לנישואין בצדק ובהגינות.
עמותת "מרכז צדק לנשים" פועלת להבטיח את הזכויות הבסיסיות של נשים ולקדם את מעמדן בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט לענייני משפחה. אנו פועלות למצוא פתרון כולל לנשים הרוצות להתגרש. מתוך כך, הגענו למסקנה שאנו רוצות הסכם שיגן באופן מלא על זוג שמתחתן, מפני סרבנות גט ועגינות.
ההסכם, המנוסח בקצרה ובאופן בהיר, בנוי משני חלקים עיקריים. החלק הראשון עוסק בעניינים כלכליים: הרכוש המשותף יחולק עוד לפני הגט; אם צד אחד מסרב לתת גט לצד השני, הצד הסרבן ישלם סכום גבוה מאד כל חודש (2,000$) לצד השני, ומחלוקות בין הצדדים יתבררו בבית המשפט. על החלק הזה חותמים בני הזוג בפני רשם נישואין או נוטריון והסכם זה תקף לכל דבר ועניין.
החלק השני של ההסכם, והוא החדשני, מבוסס על שלושה כללים הלכתיים:
1. "תנאי בקידושין"- בני הזוג מתחתנים על תנאי שהם לא חיים בנפרד 18 חודשים ואף אחד מהם לא תבע לגירושין.
2. "הפקעת קידושין"- במקרה שבני הזוג חיים בנפרד 18 חודשים ואחד מהם תובע גירושין, בית דין של שלושה יכול להפקיע את הקידושין של בני הזוג.
3. "שליח לגט"- במקרה שבני הזוג חיים בנפרד 18 חודשים ואחד מהם תבע גירושין, הבעל ממנה כל אחד להיות שליח למסירת הגט.
בקהילות ישראל השונות נעשה שימוש בכללים אלו על מנת להציל עגונות. כל אחד מהכללים לעיל מגובה במקורות הלכתיים - החל מהמשנה והגמרא, ועד לפוסקים בדורות האחרונים. כמובן שלכל כלל יש בעיתיות מסוימת, ולכן החידוש בהסכם זה הוא צירוף שלושת הכללים ביחד.
כאמור, "הסכם לנישואין בצדק ובהגינות" הינו חדש ועדיין לא עמד "במבחן המציאות". תקוותינו היא שבעתיד בתי הדין הרבניים בישראל וברחבי העולם יכירו ויכבדו הסכם זה, ובכך יעשה צעד גדול ומשמעותי בפתרון בעיית סרבנות הגט והעגינות.
ולסיום, הדבר החשוב מכל: מדוע שזוג צעיר העומד נרגש לפני חתונה יחתום על ההסכם הזה? מדוע שברגעים המרגשים והשמחים שלפני החתונה הזוג יחשוב על אי הצלחת הזוגיות וגירושין?
התשובה שלי לזוגות כאלה מתחלקת לשניים.
החלק הראשון הוא תשובה פרקטית- תמיד אנחנו בטוחים בעצמנו וחושבים "לי זה לא יקרה". אני אומרת שאי אפשר לדעת. גם אם את/ה בטוח/ה שאת/ה מכיר/ה את בן/ת הזוג הכי טוב בעולם, אין לדעת באילו ניסיונות, לא עלינו, הקב"ה יעמיד אותנו בהמשך החיים. החידוש ב"הסכם לנישואין בצדק ובהגינות" הוא שהוא מגן לא רק מפני סרבנות גט קלאסית אלא גם מפני עגינות, לדוגמא: אם הבעל, לא עלינו, יוצא למלחמה ולא חוזר, טובע בים, נפצע בתאונת דרכים והופך ל"צמח", בכל המקרים האלה, האישה, אם היא תחפוץ בכך, תוכל להשתחרר מהנישואין ולא להישאר עגונה (כידוע, חיילי בית דוד היו מפקידים גט לפני צאתם למלחמה כדי למנוע עגינות של נשותיהם), כך שגם אם את/ה בטוח/ה שבן/ת הזוג לא יסרב לתת גט אם תרצה/י, אין לדעת באילו ניסיונות יעמידו אותנו בעתיד, וחתימה על ההסכם תהיה בבחינת: אם לא יועיל גם לא יזיק.
התשובה השנייה היא תשובה אידיאולוגית. ולפני התשובה, סיפור אמיתי: לפני חצי שנה גיסי עמד לפני חתונתו והלך עם ארוסתו לחפש אולם לחתונה. כל אולם שהם הגיעו לבדוק השאלה הראשונה שלהם הייתה: "האם יש לאולם תו תקן חברתי?" (מעין "תעודת כשרות" לעסק המעידה על כך שיש גישה לנכים ושמירה על הזכויות של העובדים). אם לאולם לא היה תו תקן חברתי, הזוג הצעיר פשוט הסתובב ויצא.
עד כמה שידוע לי, אין אף נכה בשתי המשפחות ואף אחד במשפחה הוא לא עובד קבלן, אז מה? יש הרבה אחרים שכן וחובתנו לדאוג להם. מכאן לענייננו, גם אם את/ה בטוח/ה שבן הזוג לא יהיה סרבן גט, ישנם זוגות לא מעטים שנתקלים בבעיה זו. אם כולם יחתמו על ההסכם הזה, כמו שחותמים על כתובה, הדבר יעזור להרבה זוגות וימנע סרבנות גט ועגינות.
הכותבת היא עו"ד במרכז צדק לנשים.