הם למדו באוניברסיטאות עלית, ביצעו מחקרים מבריקים ונמצאים בדרך בטוחה לקראת פרסים יוקרתיים, חלקם מבצעים את המחקרים שבשנים הבאות יעזרו לכם לחיות יותר טוב, חלקם משמשים גם כרבני קהילות או ראשי מכינות קדם צבאיות ומנהיגים את הציבור גם באוניברסיטה וגם בקהילה. בשבוע שעבר חזרו מאות אלפי סטודנטים לאוניברסיטאות ברחבי הארץ ופגשו במרצים בפקולטות השונות. על רקע תחילת השנה האקדמית יצאנו למצוא את אותם מרצים, עד גיל 45, שנמצאים על הדרך הבטוחה להצלחה, וחלקם במסלול הישיר ליצירת שם עולמי לעצמם ולישראל.
ד"ר דניאל קגנוביץ (34, ירושלים, רווק) בן 34 בלבד, למד באוניברסיטאות העילית בארה"ב הרווארד וסטנפורד. וכיום משמש כמרצה לביולוגיה בפקולטה למדעי החיים בקמפוס גבעת רם באוניברסיטה העברית. הוא עורך בשנים האחרונות מחקר בניסיון להבין את הבסיס התאי להזדקנות וחידוש נעורים. לדבריו, לתאים ישנה יכולת 'לחדש' עצמם ולמנוע או לעכב את השפעות ההזדקנות ובמסגרת מחקרו הם מנסים להבין את המנגנון לכך בסוגים שונים של תאים ובעלי חיים שונים. בנוסף, הם עוסקים במחקר מחלות הנוגעות להזדקנות הכוללות הפרעות במוח כגון ALS, פרקינסון ומחלת הנטינגטון. המחקר נעשה באחת המעבדות המובילות בעולם להדמיית תאי חיים בעזרת ציוד ייחודי וטכניקות לתאי הדמיית חיים בשלושה ממדים ברזולוציה גבוהה מאוד (קרוב למולקולות בודדות).
ד"ר רחלי ניסנהולץ - גנות(פדואל) עו"ד בהשכלתה. מרצה באוניברסיטת אריאל וחוקרת במכון ברוקדייל. עוסקת במפגש בין תחומי המשפט, הרפואה והאתיקה. בשנים האחרונות עוסקת במחקר בתחומים של מערכת היחסים בין רופאים לחברות תרופות; סוף החיים והחולה הנוטה למות; מדידת איכות בשירותי בריאות.
ד"ר טובית רוזנצויג(40, קדומים, נשואה+7) סגל בכיר באוניברסיטת אריאל, חוקרת סוכרת. חברת סגל במחלקות לביולוגיה מולקולרית ומדעי התזונה. מתמחה בחקר הסוכרת ומאפייני התסמונת המטבולית, עם דגש מיוחד על מזון פונקציונאלי וחומרי טבע מצמחים והשפעתם על מרכיבי התסמונת.
השימוש בצמחי מרפא היה נפוץ ביותר במהלך אלפי שנים והיווה מרכיב מרכזי של הרפואה המסורתית. עם התפתחותה של הרפואה המודרנית, המתבססת על שימוש בתרופות הכוללות מרכיבים כימיים מאופיינים היטב ומבודדים, פחת השימוש בצמחי מרפא, ולמעשה אינו קיים עוד כחלק מהטיפול הרפואי הקונבנציונאלי. יחד עם זאת, עולם הצמח מכיל עד היום מאגר עצום של תרכובות, שרבות מהן אינן מאופיינות היטב והשפעתן על מצבי בריאות וחולי אינן ידועות. במעבדתה, חוקרת ד"ר רוזנצויג את פעילותם של מספר צמחי מרפא מתוך מטרה לאפשר פיתוח תרופות חדשות המבוססות על חומרים מהטבע.
מיכל פרינס(33, שדה בעז, נשואה+4) חוקרת בדוקטורט שלה את אופן ההתמודדות של נשים דתיות עם מיניות וגוף אחרי החתונה בחוג למגדר באוניברסיטת בר אילן.
מחקרה מנתח את ההתמודדות של נשים דתיות עם גופן ומיניותן בשנים הראשונות לאחר נישואיהן. המעבר הדרמטי מ'לחוד' ל'ביחד' טומן בחובו אתגרים רבים בתחום המיני וניתן לזהות דפוסי התמודדות שחוזרים על עצמם. זיהוי דפוסים אלו יסייע בעתיד בבניית תוכניות הדרכה לפני החתונה ולאחריה שבעזרתן ניתן יהיה לרכך את המעבר ולסייע לזוגות לבנות עולם זוגי ומיני טוב ונעים יותר. מיכל הקימה את מרכז יה"ל לייעוץ והדרכה לחיי אישות ובמסגרתו נותנים מענה לזוגות דתיים בנושאים הקשורים ליחסי אישות.
הרב ד"ר אמיר משיח(45, פתח תקווה, נשוי+5) מרצה לפילוסופיה יהודית במחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל. תחומי מחקריו הם הפילוסופיה של ההלכה, פילוסופיה של העת החדשה, מחשבת חז"ל, זהויות יהודיות, ועוד. ספרו 'ההלכה בתמורות הזמן במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך' יצא בהוצאת בר אילן. משמש כרב קהילת צעירי כפר גנים ג' בפתח תקוה.
ד"ר תומר קליסקי (40, גבעת שמואל, נשוי+3) הוא מדען חוזר לאחר חמש שנות השתלמות פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. עם חזרתו, השתלב ד"ר קליסקי כחבר סגל בכיר בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן והקים מעבדה העוסקת בחקר תאי גזע סרטניים באמצעים ניסיוניים וחישוביים. בעזרת טכניקות רובוטיות ומולקולריות מתקדמות שואפת קבוצתו של ד"ר קליסקי לפתח שיטות לטיפול ממוקד, יעיל, ומותאם אישית למחלת הסרטן. חלק גדול מהפרויקטים נעשים בשיתוף פעולה עם מעבדות לחקר הסרטן ורפואה רגנרטיבית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר.
ד״ר איתן אוקון (36, עלומים, נשוי+4)ראש המעבדה לחקר הזיכרון, הלמידה ומחלות ניוון עצבי במרכז לחקר המוח ע"ש גונדה באוניברסיטת בר-אילן. ד"ר איתן אוקון בוחן במחקריו את המנגנונים המוחיים בעזרתם אנו מבצעים תהליכי למידה. באחרונה, החל בפיתוח כלים לבדיקת יכולות למידה בבני אדם בעזרת מציאות מדומה, באמצעותה מציג לנבדקים הדמיות ממוחשות של המציאות ובעזרתן נבדקת יכולת הלמידה של אנשים. במעבדתו, עוסק ד״ר אוקון גם בפיתוח כלים לאבחון מוקדם של מחלות ניוון עצבי. "היעדר תרופות למחלות ניוון עצבי כגון פרקינסון ואלצהיימר נובע במישרין מחוסר יכולתנו לבצע אבחון מוקדם של מחלות אלו, ואנו שוקדים על פיתוח כלים לאבחון מוקדם ככל הניתן. במקביל, עד להשלמתם של כלים אלו, אנו עובדים על פיתוח חיסון למחלת האלצהיימר. במחלה זו, חלבון מסוים מצטבר במוח החולים, וגורם לתמותה גבוהה של תאי עצב. החיסון אותו אנו מפתחים מתעתד לסייע לחולים להימנע ככל הניתן ממצב בו מחלה זו מתפתחת במוחם עם הגיעם לגיל זקנה", מסביר ד"ר אוקון
ד"ר סיריל כהן (39, פתח תקווה, נשוי+4) ראש המעבדה לאימונולוגיה של סרטן ואימונותרפיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש גודמן באונ' בר-אילן. תחום המחקר במעבדתו עוסק ב'הינדוס' התגובה של מערכת החיסון ע"מ שזאת תזהה ותילחם נגד תאים סרטניים בגוף. ידוע כבר כמה שנים שיש לתאים מסוימים במערכת החיסון כלים לזהות תאים סרטניים אך לפעמים תאים אלה אינם קיימים או פעילים די אצל חולי סרטן. דר' כהן יחד עם צוותו ושותפים בארץ ובעולם מפתחים גישות חדשות ע"מ ליצור תאים שכאלה בעזרת העברת המידע הגנטי (DNA) מתאים שמזהים סרטן ובודדו מחולים שהגיבו לטיפולים לתאי דם לבנים מחולים אשר אינם מסוגלים להילחם נגד הגידול הסרטני. בכך, ניתן 'לתכנת מחדש' את תגובת מערכת החיסון. חלק מהשיטות שפותחו במעבדתו מיושמות בימים אלה במחקרים קליניים בארה"ב. לצד זה, מעבדתו עוסקת בהעמקת הידע אודות התגובה של מערכת החיסון כנגד סרטן ובפיתוח גישות לשיפור תפקוד התאים המהונדסים ועמידותם בפני הרעלים שהגידול מפריש כדי לנטרל את מערכת החיסון. נבחר למרצה מצטיין ופרסם כ-50 מאמרים מדעיים ופטנטים.
ד"ר מיכה גודמן (40, כפר אדומים, נשוי+2) את עבודת הדוקטורט שלו כתב על היסטוריה והיסטוגרפיה בהגותם של הרמב"ם והרמב"ן. ביוני 2014 זכה גודמן יחד עם המוזיקאי אהוד בנאי בפרס ליבהבר לעידוד הסובלנות הדתית, מטעם מכון שכטר למדעי היהדות .פרסם עד כה שלושה ספרים: 'סודותיו של מורה הנבוכים', 'חלומו של הכוזרי', ו'חלומו של משה'. משמש מרצה מן החוץ במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, וכן עומד בראש המדרשה למנהיגות חברתית בעין פרת.
בנוסף לפעילותו במדרשת עין פרת מעביר גודמן שיעורים לציבור בישראל (בפרט במרכז מורשת בגין) ובצפון אמריקה. הרצאותיו משלבות פרשת שבוע, מחשבת ישראל, תנ"ך, פילוסופיה ועוד. הוא מפרסם מאמרים הנוגעים בעיקר בפילוסופיה יהודית ובהגות מודרנית. כמו כן השתתף באופן קבוע בתוכנית הטלוויזיה "סיפור מההפטרה" בהגשתה של אפרת שפירא-רוזנברג, תוכנית שעסקה בתנ"ך ומחשבה יהודית.
ד"ר יפעת מילר (43, באר שבע, נשואה+4 וסבתא לנכד) השלימה את לימודיה באוניברסיטה העברית בירושלים ואת הפוסט דוקטורט ב NIH (המכונים הלאומיים לבריאות) בארה"ב. ד"ר מילר חוקרת מזה שלוש שנים את הקשר בין מחלת הסוכרת למחלת האלצהיימר ובין מחלת הסוכרת לפרקינסון. על פי מחקרים קליניים, מזה למעלה מ-20 שנה נמצא הקשר בין הסוכרת למחלות אלו, אך עד כה לא פוענח הקשר ביניהם. מדובר במחקר חדש ופורץ דרך מכיוון, שלראשונה, נפתר המבנה ברמה האטומית של מקטע זה הידוע שאחראי למחלת הפרקינסון. בשלב הבא, בחנו ד"ר מילר ועצמון-רז את הקשר בין אותו מקטע באלפא-סינוקלאין לאמילין ומצאו קשרים סינרגטיים ביניהם. הם גילו כי הקשר בין האמילין לאותו מקטע מוביל לאגרגטים יציבים שגורמים למוות של תאי מוח ובעקבות כך - למחלת הפרקינסון. פענוח המבנה של מקטע האלפא-סינוקלאין יוביל למחקרים חדשים העשוי להסביר את מנגנון מחלת הפרקינסון שעד כה לא לחלוטין היה ברור. בנוסף, המחקר יאפשר לפתח תרופה להקטנת האגרגטים שגורמים למוות של תאי המוח במחלת הפרקינסון. הבנת הקשר בין אמילין לבין אותו מקטע באלפא-סינוקלאין יכולה להוביל למחקרים פורצי דרך שיוכלו לפתח תרופה שתמנע את הקשר בין אמילין לאותו מקטע באלפא-סינוקלאין ובכך תוכל למנוע שחולי סוכרת לא יחלו בפרקינסון.
ד"ר מילר מספרת כי נשים רבות מוותרות על התקדמות בשדה המחקר והאקדמיה, בעיקר בשלב בו נדרשת השקעה רבה בהשלמת מחקר לצורך קבלת תואר ד"ר ולאחר מכן התמחות במכוני מחקר בחו"ל. היא זוקפת את הצלחתה לתמיכה הרבה לה זכתה מצד בעלה לאורך השנים, וקוראת לנשים צעירות לפעול להגשמת יכולותיהן בכל תחום.