האמת היא, שהחופש הגדול מתחיל גרוע. רק יוצאים מהלימודים, וכבר אנחנו נכנסים לבאסה המעצבנת של שלושת השבועות. אסור לשמוע שירים, אסור לשחות בים, אסור לקנות דברים חדשים, בקיצור- באסה.
ישנם דעות רבות מתי יבנה המקדש, עד כי מרוב תקוות שווא שנבדו אמרו: "תיפח רוחן של מחשבי קיצים". בחתימת ספרו "הכוזרי" כותב ר יהודה הלוי מציין מתי לא יבנה המקדש. "ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה, עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה". הגאולה לא תבוא, ירושלים לא תבנה, עד שאנחנו נרצה אותה, היא תבנה רק כאשר נשתוקק אליה. בית המקדש לא ייבנה, עד שאנחנו נבנה אותו. אין הכוונה לבניין הפיזי דווקא, אלא לכך שנהיה מוכנים לבניית בית המקדש. בית המקדש לא נבנה כי אנחנו לא ראויים אליו. אנחנו לא פועלים מספיק לבנייתו. וצעד ראשון והכרחי בדרך אל בית המקדש הוא תיקונה של שנאת החינם.
כאן נכנס החופש הגדול לתמונה. במשך שנת הלימודים, כל אחד ואחד "תקוע" בתוך המקום בו הוא לומד. נמצא בתוך עולם של מבחנים, מתכונות ובגרויות. מסיבות מובנות, הלימודים והשגרה דוחקים את התחום החברתי הצידה.
כשמגיע החופש- נגמרים התירוצים. לכל אחד ואחד מאיתנו יש ים של זמן פנוי וכמויות מטורפות של שעמום, ובאופן טבעי העיסוק החברתי מקבל שוב את המקום המכובד המגיע לו. אלא מאי? שהחופש לא תמיד מיטיב עם המצב החברתי. את החברות שלך עם הדומים לך, עם אלה שאתה אוהב - הוא אולי מחזק. אבל את הקשר לאלה שפחות אוהבים, לאותם אנשים אליהם פחות מתחברים הוא לא בונה ומטפח... אותם הדחויים בחברה מסכנים בחופש הרבה יותר. הם אינם מזומנים לטיולים ופעילויות או אפילו סתם לשבת עם החברה.
זה הזמן לאהבת חינם. הימים בהם אנו עסוקים בצער על חורבן המקדש הינם גם הזמן המתאים ביותר לפעול לבניינו. את הימים האלה צריכים להקדיש לאהבת-חינם. לאהוב גם את אלו, שאליהם פחות מתחברים. זמן זה הוא הזמן להחיות קשרים שאבדו, לפתח חברויות חדשות ולהכניס לחברה גם את מי שלא היה שם עד עכשיו.
אהבת החינם לא מתחילה בסניף, בשבט, בשכבה ואפילו לא בחברים. היא מתחילה במשפחה. בחופש הגדול אנו נמצאים הרבה יותר בבית, ובאופן טבעי נוצרים חיכוכים. עבודה על היחס שלנו לאחים, על תשומת לב לאח קטן, כבוד לאח גדול, והתייחסות נחמדה לשאר בני המשפחה היא לא פחות חשובה.
בית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם, והוא יבנה בעז"ה במהרה בימנו בגלל אהבת-חינם. אהבת חינם היא לא דבר גדול ומפוצץ, היא היחס שלך לאח, לחבר, לשכן ולמדריך.