כל מי שהיה בתנועת נוער - "בני עקיבא", "עזרא" או "אריאל" - מכיר את המתח והלחץ סביב ההכנסות להדרכה. אושיית הרשת רביטל ויטלזון שגדלה בבית דתי ובעצמה הייתה חניכה ב"בני עקיבא", כתבה פוסט בחשבון האינסטגרם שלה על הדרמה שחווים בני נוער שלא נכנסו להדרכה, ועל ההורים שנאלצים להתמודד עם האכזבה.
רביטל ויטלזון: "העובדה שלא הייתי מדריכה בבני עקיבא לא השפיעה על מהלך חיי המופלא"
"ברכות למי שקיבל את מה שהוא רצה - מותר לך לשמוח", כתבה, "ברכות להוריכם, אתם יכולים לנשום לרווחה. ליבי עם הילדים המאוכזבים. רק אומרת שלא הייתי מדריכה. העובדה שלא הייתי מדריכה לא השפיעה על מהלך חיי המופלא, הנושא לא עלה. לא בראיונות עבודה ולא בדייטים ולא אף פעם. אני לא מבטלת את אכזבתכם, רק אומרת".
"48 השעות האחרונות בסניפים השונים, גם הן היו צריכות להיות שונות בתקופת המלחמה"
ויטלזון ביקשה לתמוך גם בהורי הילדים שלא התקבלו להדריך: "בהתחלה סותמים, אחר כך ממשיכים לסתום אבל מאכילים במתוקים ומלוחים ורק בסוף שואלים את הילדים אם הם רוצים לדבר על זה ורק אם התשובה כן פותחים בשיחה. לא מבטלים את האכזבה, לא אומרים 'עדיף-שמעדיף', לא מדברים על מי שכן נכנס ואם זה מוצדק או לא. אתם רק אומרים את המשפט הכן והטהור הבא: זה מאוד עצוב לי לראות אותך ככה מאוכזב/ת ועצוב/ה. הסוף. כל תוספת מיותרת".
ויטלזון הוסיפה לסיום שקשה לה לשמוע על הורים שמאיימים להיאבק עבור הילדים, והסבירה שלא כל אחד מתאים להדרכה, גם אם זה מה שנחשב. "48 השעות האחרונות בסניפים השונים, גם הן היו צריכות להיות שונות בתקופת המלחמה. קצת יותר רכות, גם מצד מקבלי ההחלטות וגם מצד מתבשרי ההחלטות. ובואו נזכור שבסוף מדובר בתנועת נוער, שהסיבה היחידה לקחת בה חלק (מבחינתי לפחות) היתה ונותרה למצוא חבר".