היהדות אוהבת יין, מעריכה אותו ומקנה לו מעמד מיוחד מכל המשקים, עד שאפילו אמרו חז"ל "שאין אומרים שירה אלא על היין", אלא שמקובל ביהדות כי כאשר מדברים על יין, הכוונה ברורה ומדובר ביין אדום. זהו היין העדיף לקידוש, לארבע כוסות בפסח, ולכל אירוע בעל משמעות דתית, למעט בחופה בה משתמשים ביין לבן כדי לא ללכלך את שמלת הכלה ולעשות פאדיחות ביום מכובד זה.
בטח תשאלו את עצמכם למה ההקדמה הזו מיועדת? ובכן, בעיניי זו הסיבה לבורות שצמחה עם השנים בקרב יהודים דתיים לגבי יינות לבנים, רוזה, ומבעבעים. כולנו רוכשים יין לחג או לשבת – ומדוע שלא ננסה איזה יין לבן/רוזה או אפילו מבעבע יבש.
מאכלי החלב והגבינה המועמסים עלינו בימי חג השבועות הם הזדמנות מצוינת לחשיפה ליינות לבנים חדשים בהם תוכלו להדר את שולחן החג וישתלבו מצוין עם מאכלי החג. אני מקווה שטעם היין הלבן יישאר בפה גם אחרי החג, ותמזגו ממנו לאורך הקיץ הים תיכוני הממושך שלנו. קיצורו של דבר - ישראלים צריכים לשתות יינות לבנים ולא רק בשבועות נקודה.
חג השבועות כיום מתן תורה הוא רגע בו יש הארה וניתן להתחבר למשהו חדש, אז לחיי חיבור מעמיק לתורה בחג השבועות ולחיי יינות לבנים שיהפכו להיות חלק מחיינו הישראליים.
את היינות המוזכרים בטור השבוע, טעמתי לפני כמה ימים בפסטיבל WHITE של איש הענבים במרינה בהרצליה, הטובים והמעניינים שבהם הבאתי לפניכם:
דומיין נטופה רוזה 2016- היין מיוצר על פי המסורת של יינות רוזה בחבל פרובנס בצרפת, מורכב מבלנד של ענבי סירה, מורווד וגראנש. צבע ורוד סלמון יפייפה, גוף קל עד בינוני, טעם עגול ורך, חומציות מאוזנת, ניחוחות של תות שדה ופטל. מחיר 65 ₪
ברוט הסדרה האזורית 2015, יקבי כרמל- יין מבעבע יבש ומרענן, הופק מענבי הזנים קולמברד, שרדונה וויונייה. ארומות וטעמים נעימים של תפוח ירוק, אגסים והדרים. קצף קצר וחד. יין מבעבע מרענן ונעים בפה. מחיר 60 ₪
קיימת טעות נפוצה לקרוא ליינות אלה יין מוגז, אך חלילה. מדובר בתסיסה טבעית ושימור הגז בתוך הנוזל.
LaVie Blanc du Castel 2016, יקב קסטל- ליקב יש שם מצוין והמחירים גבוהים בהתאמה למעמד שרכש. בדיוק בגלל זה באה הסדרה הצעירה של היקב, שאמורה לחשוף אותו לקהלים חדשים. בלנד נעים של סוביניון בלאן, שרדונה וגוורצטרמינר. ארומות של פרי טרופי והדרים, מרקם מרענן וחמיצות טובה. יין קליל וטעים. מחיר 85 ₪
חג שבועות שמח.