מסע ללא שם

מתוך ארבעה שירים של לאה גולדברג, תחת הכותרת "מסע ללא שם", שפורסמו ב"על המשמר" ב-21.9.60. אלה המילים במלואן (המודגש הוא החלק המולחן):

א.

היכן אני? איך להסביר היכן אני?

עיני אינן נשקפות משום חלון.

פני אינם משתקפים בשום ראי,

כל החשמליות הרבות שבעיר נוסעות בלעדי.

והגשם יורד ואיננו מרטיב את ידי.

ואני פה, כולי פה -

בעיר נכריה

בלב מולדת גדולה של נכר.

ב.

חדרי כל כך קטן

שהימים בו נזהרים ומתנמכים,

וגם אני חיה בו בזהירות

בריח של עשן ותפוחים.

בלילה השכנים ידליקו אור:

מעבר לחצר גדולה, מבעד לענפי לבנה גבוה,

דולק חלון בשקט ממולי.

בלילה לפרקים קשה לזכור,

כי פעם

אי בזה -

היה חלון שלי.

ג.

זה שבועות שאיש אינו פונה

אלי בשמי, וזה פשוט מאוד:

התוכיים שבמטבח ביתי

עוד לא למדו אותו,

האנשים בכל רחבי העיר

אינם יודעים אותו.

והוא קיים רק על נייר, בכתב,

ואין לו קול, ואין לו צליל ותו.

ימים אני הולכת ללא שם

ברחוב שאני יודעת את שמו.

שעות אני יושבת ללא שם

מול עץ שאני יודעת את שמו.

ולפרקים אני חושבת ללא שם

על מי שאינני יודעת את שמו.

ד.

הלכתי עם הספינות ועמדתי עם הגשרים

והייתי מוטלת ברחוב

עם עלי התדהר הנושרים,

היה לי סתו

והיה לי ענן מואר ליד ארובה שחורה.

והיה לי שם מוזר

אשר איש לא יכול לנחש.

אלול תש"ך, קופנהגן