קצת סיני

התפריט בילדותינו העשוקה הורכב מקומבינציות משתנות של אורז/פירה שניצל/קציצות. אוכל הגורמה הראשון שנחשפנו אליו בבגרותנו היה אוכל סיני. המסעדות הסיניות שנפתחו בארץ וספריו של אהרוני המורה הדגול פתחו לפנינו קשת חדשה של טעמים ואפשרויות. לראשונה חדרה להכרתנו האפשרות להוסיף סוכר לתבשיל בשרי. מאז התקדמנו ודגמנו ממטבחים שונים ומגוונים, אבל אהבת נעורים לעולם איננה נשכחת. הזיקה של יהודים שגדלו על אוכל מזרח אירופאי למטבח הסיני, יכולה להיות מוסברת בנטייה של שתי תרבויות העוני לחתוך את הבשר לחתיכות קטנות, ולנפח את הכמויות בעזרת תוספות שונות. גם הטעם החמוץ מתוק משקף את ראיית העולם המשותפת. אינדיקציה לזיקה זו ניתן לקבל ממסעדות הגורמה הגלאט כושר, שעד היום אחוז נכבד מהם מציגות תפריטים ממזרח אסיה.

מסעדת "ציינה לי" מהוותיקות שבתל אביב, נוסדה בשנת 1988 והשנה היא חוגגת 20 שנה של פעילות, נמנית על המשתייכות לאסכולה זו, ולכן שמחנו לדגום את התפריט שבנה מחדש השף גיא פרץ.

למנות ראשונות קיבלנו אגרול במילוי צמחוני (23 ש"ח) ובמילוי עוף (32 ש"ח) שניהם פריכים טעימים, מילוי העוף היה עשיר בטעם, ולא סבל מהיבשושיות שמאפיינת לעתים עוף טחון. רוטב הטריאקי שהוגש לצדם הוסיף לחדוות האכילה. גם הקריספי וון טון (40 ש"ח) עם גינגר ורוטב חריף מתוק היה מהנה. התפריט הסיני העשר בסושי מהמטבח היפני, וכדי להגיע למכנה משותף עם האגרול נעטף הסושי בטמפורה ונשלח לטיגון עמוק. טעמנו רול של טמפורה מאקי (37 ש"ח) השילוב של הסלמון עם פריכות הטמפורה והפנקו יצר מנה מהנה עם שילוב עשיר של טעמים.

מה בא לכם ?(צילום: יחצ)

בעיקריות דגמנו מהגריל האסייתי יקיטורי אנטריקוט (66 ש"ח) הבשר היה מעולה עשוי במידה ונימוח בפה. גם היקיטורי פרגיות (53 ש"ח) היה רך ועסיסי ומענג. קיבלנו גם את מתכוני הבשר הסיניים הקלאסיים בקר חמוץ מתוק (52 ש"ח) שיצר שילוב כיפי של רצועות בקר פריכות עם אננס בשילוב הרוטב חמוץ מתוק המתחייב. עוף בקשיו (51 ש"ח) מנה נדיבה של קשיו ופטריות המשתלבת נהדר עם העוף. ציקן לימון (70 ש"ח) שמורכב מנתחי עוף מטוגנים במעטפת פריכה, כמשתמע משמו החמיצות הנדרשת הושגה באמצעות לימון ולא חומץ, גם מנה זו טעימה מאד. התוספות היו אורז ירקות (13 ש"ח) אורז שטוגן עם ירקות. יש צורך באורז כדי לספוג את הרטבים העשירים, אבל תוספת הירקות לא הניבה שדרוג משמעותי, אפשר לוותר. לעומת זאת ה Veggie נודלס (37 ש"ח) שהיו שילוב של אטריות ביצים עם אפונה סינית בצל, פלפלים ונבטים היו טעימים מאד, והערך הקלורי הנמוך הקל על ייסורי המצפון הנובעים מארוחה בהיקף שכזה.

מנה אחת הסבה לנו אכזבה והיא הברווז הפריך (98 ש"ח) שהוגש בציפוי פריך ברוטב צילי מעודן וטריאקי חם. מנה זו נחשבת כספינת הדגל של הבישול הסיני, ואכן היא תומחרה במחיר גבוהה מהמנות האחרות, אולם כפי שקורה פעמים רבות הברווז סבל מיובש, ולא הצדיק את מחירו. משחר נעורי בחתונות צאצאי הגבירים הגשת הברווז הייתה סמל סטטוס, אף פעם לא הבנתי למה, ומה רע בעוף העממי. העדר חלב במטבח הסיני היא סיבה נוספת לחיבה שרוכשים אוכלי הכשר לאוכל הסיני, ואולם בכל מקרה המנות האחרונות אינם מלהיבות. לאננס ובננה (34 ש"ח) המטוגנים בבלילה השגרתיים נוספה בציינה לי גלידה וקצפת טעים, אבל אפשר לוותר.

לסיכום האוכל טעים עשוי היטב, הוא לא כל כך עדכני, אבל מעלה זיכרונות נעימים. היצירתיות של גיא פרץ שומטת את הקרקע מתחת המסעדנים שטוענים שרק עובדים זרים מיומנים בהכנת האוכל של מזרח אסיה, אחרי הכל לא מדובר במיומנות של מדעני גרעין.

האם האהבה של הציבור הדתי לאוכל הסיני היא הוכחה נוספת לאנכרוניזם ממנו הוא סובל, ומההיצמדות לטרנדים שמזמן נעלמו בציבור הכללי? אולי, אבל כפי שזה נכון בתחומים נוספים שמרנות היא לא תמיד מילה גסה.

במסעדה מוגש תפריט עסקיות צהריים אטרקטיבי במיוחד במחיר של 45 ₪ , וכמו כן המסעדה מציעה אירועים עד 130 איש.

מונטיפיורי 7, מול כלבו שלום, תל אביב טלפון: 03-5103140