קצת יין

הוזמנו למסעדת החצר הירושלמית לארוחת טעימות בלוויי היינות המעולים של יקבי שילה, שיוחדה לכתבי מזון כמונו.

מסעדת החצר הירושלמית ממוקמת בגבול בקעה - המושבה הגרמנית, בסמיכות ל"קולוני" מה שנראה לנו כמעוזם האחרון של חילוניי ירושלים. עם זאת, כשעברנו עם האוטו סמוך לכניסה ראינו כי המאבטח מנוי על אנ"ש בבחינת "גייס חמישי".

גם השמאלני נשבע שהוא מהטעימים שטעם (יין שרדונה. יקב שילה)

למנת פתיחה נהננו מלחם הבית ומטבלים. המטבלים כללו עגבניות בחומץ בלסמי ושמן זית, סלט עשבי תיבול וטחינה. ללחם הבית נלווה סלט אנדיב ועלי בייבי עם אגסים ורימונים השילוב היה מוצלח אך לא היה מספיק רוטב מה שנתן תחושה קצת יבשה. המנה שלידה, קרפציו זוקיני עם טחינה זיתים ביצה קשה ומרווה היה בעצם סביח למתקדמים והיה טעים להפליא.

למנה ראשונה דגמנו ציפס ברבוניות ברוטב פטרוזיליה, כוסברה ולימון שהיה טעים מאוד. עם זאת יהיה נחמד אם ביולוגיים ימיים הקוראים טור זה, יואילו להמציא ברבוניות ללא עצמות. לידה קיבלנו טונה צרובה על מצע של תאנים מקורמלות ושומשום, המנה היתה טעימה בטעימה שניה, לקח זמן להתחבר לשילוב על אף שלכאורה הוא אמור להיות טעים.

המקום כיבד אותנו גם בקרפציו בקר , אך כפי שכבר אמרנו לא פעם, אנחנו לא מחובבי הזאנר והמנה הוצפה בשמן זית.

לכל מנה לווה יין מיקבי שילה ממעלה לבונה וכך פתחנו עם יין רוזה המשכנו עם שרדונה, מרלו שיראז ולקינוח יין בסגנון פורט. היינות היו איכותיים והיינן עמד בדקדקנות על האיכויות השונות שיש בכל אחד מהיינות, אם יש דבר שיכול לתת מענה לתפיסת המתנחל של ערוץ 2 (יונית תורידי את הגבה) זה ייקב שילה ודומיו. גם השמאלני חילוני שישב עמנו בשולחן והקפיד לדקדק עם כל גביע על חוט השערה נשבר ביין הפורט ונשבע שהוא מהטעימים שלגם בחייו.

במנות העיקריות קיבלנו מוסר ים ברוטב ויניגרט אסיאתי טעים להפליא שלאחר הפעלת לחץ פיזי מתון הסכים השף לספר לנו שהרוטב מורכב מחצי כמות סויה, רבע מירין ורבע שמן שומשום.

התחרתה על המקום הראשון המנה לידה: שקדי עגל נימוחים על מצע קרם סלרי קרוב לשלמות. אין ספק שמדובר במנה מעולה מהטובות שאכלנו במיוחד שנלוותה אליה כוס מרלו שיראז של יקבי שילה.

מנה שהפליאה לעשות אף היא היתה כבדי אווז ברוטב ארבע פטריות בפורט. לפי רמת הנימוחות והעסיסיות של הכבד אנו חושדים שהמשגיח עיגל פינות, והסתפק בלחרוך את הכבד מבחוץ. בכי ונהי (ותודה לרב עובדיה שמתיר את הטכניקה הזו).

לאחר מכן קיבלנו סינטה סתמי ומלוח יתר על המידה (אולי המשגיח ניסה לכפר על ההקלות במנה הקודמת). כמוכן קיבלנו קבבוני טלה נחמדים.

כדרכן של מסעדות היוקרה הנפילה מגיעה בקינוחי הפרווה, קיבלנו סופלה שוקולד יבש ותפל ובורלה בננות וקוקוס שהיה בינוני בטעמיו.

לסיכום -עזבו את החיצוניות והתמקדו בפנימיות - כבדי אווז ושקדי עגל. ועל יקבי שילה עוד נשמע רבות.

מסעדת החצר הירושלמית, דרך בית לחם 7, טל 6719922, כשרות: רבנות ירושלים