על מה הם מדברים כשהם מדברים על אומנות יהודית

הביאנלה לאומנות יהודית בירושלים מוכיחה כי אומנות יהודית איננה מורכבת רק מתמונות ידישקייט ואיורים של ספרי תורה. הזמנה לחוויה תרבותית שכולה יצירה דתית

חדשות כיפה הילה מלמד, כיפה 19/09/13 23:32 טו בתשרי התשעד

על מה הם מדברים כשהם מדברים על אומנות יהודית

במשך שנים רבות הביטוי "אומנות יהודית" נשמע כצירוף בלתי אפשרי, או לחילופין העלה בראשו של השומע תמונה של פמוטים וספרי תורה - אך לא עוד: בשנים האחרונות מתחילים לפרוח מוסדות יהודיים רבים ללימודי אומנות פלסטית, מחול או שירה, במהפכה של ממש. מספר יוצרים צעירים ובראשם רמי עוזרי, החליטו לקחת את הפריחה הזו צעד קדימה, הרחק מבירת האומנות והתרבות תל אביב, אל עבר עיר הקודש.

בשבוע האחרון נפתחה רשמית "הביאנלה לאומנות יהודית" בירושלים. הביאנלה כוללת תערוכות ומופעים ממגוון ז'אנרים אומנותיים המציגים בשישה מוקדים שונים ברחבי העיר, עד ה-31 לאוקטובר. המתחם המרכזי הוא בית עתיק במתחם האחים חסיד שבעמק רפאים 47, ובו הושקה הביאנלה בפתיחה חגיגית והוצגה התערוכה "עכשיו עכשיו" יחד עם מופע מחול של "כעת" - אנסמבל רקדנים דתיים.

"הגיעו לפתיחת הביאנלה מגוון מאוד רחב של אנשים מכל הארץ, וגם מתל אביב, וזו הצלחה גדולה להביא כל כך הרבה אנשים לתערוכת אומנות בירושלים", אומרת אוריין גלסטר שאצרה את התערוכה בשיתוף עם פורת סלומון ורונן יצחקי (אוצר מחול), וגם הציגה בה מיצירותיה שלה.

מה זה בעצם ביאנלה, ואיך המילה הלועזית הזו מתקשרת לאומנות היהודית?

"ההגדרה של ביאנלה זה פורמט של תערוכה בינלאומית שמתרחשת פעם בשנתיים. ה-ביאנלה המרכזית בוונציה מציגה כבר כמה עשרות שנים, ממש בכל רחבי וונציה. כל מדינה מקבלת ביתן, שבעצם זה בניין גדול, ובו יש מיצגים של אומנים מהמדינה, ויש יותר ממאה תערוכות במקביל. מי שעומד מאחורי הביאנלה בירושלים זה רמי עוזרי שרצה לכונן מוסד תרבות חדש בירושלים. הוא יצר קשר עם בית שמים וארץ שפועלים בתחום של מחול יהודי, והתחלנו לעבוד ביחד.

(צילום: עמוד הפייסבוק של הביאנלה לאומנות יהודית בירושלים)

"הכותרת הזו של "בין שמים וארץ" היא כמו שם קוד מבחינתי. המון יוצרים, בעיקר דתיים, נעים על איזה תפר כזה. יש המון התעסקות במעבר הזה, כאילו הדנ"א הרוחני הפנימי של השאלות ששואלים יוצרים דתיים הוא דומה. זה יוצא בהמון מדיות, כלי ביטוי ואפשרויות שונות. רצינו לקחת את השאלה הזו ולפרוש אותה לרוחב - באומנות פלסטית, שירה, מחול, תאטרון".

מה זו "השאלה" ששואלים כל היוצרים הדתיים?

"ברמה הכי פשוטה - איך יוצרים. איך מתייחסים לגוף ולחומר מתוך עולם אמוני הלכתי ומאורגן. העניין הוא לא רק לדבר את השיח הדתי המתוסכל ביחס ליצירה, אלא בעצם להעתיק את השיח של הבית מדרש למרחב היוצר. היו לנו הרבה מאוד שיחות ביצירת התערוכה והנקודה הכי בהירה היתה ההבנה שכאילו יש קונפליקט - אפילו בפתיחה של התערוכה שמעתי אנשים אומרים "איך דתיים עושים אומנות, אסור לכם לצייר..."

"במקביל יש בביאנלה תערוכה של יוצרים חרדים, והם רק מדברים על איך התפקיד של האומנות זה לקרב אנשים לקב"ה. אלו תפיסות מאוד שונות, מבחינתנו האומנות ובית המדרש זה אותו דבר - שואלים שאלות, מתעקשים, רוצים להבין, להתעכב. לא לוותר ולהכנס פנימה גם למקומות שלא נעים, מתוך אהבה עמוקה לאמת. אין צורך שיהיו ציורים של חסידים - השיחה עם הדברים היא בעצמה מאוד יהודית. החידוש פה הוא שהאומנות נובעת מתוך בית המדרש, ומשם אפשר לעוף לאן שרוצים. אין צורך לשים כיפה על כל דבר".

אנסמבל כעת, הרקדנים של 'בין שמיים לארץ', באמת לא רוקדים עם כיפות. זו לא בריחה מהזהות היהודית?

"באמת בהתחלה הם היו רוקדים עם, ולחלקם גם היו פאות וחזות יותר "דוסית". זה חלק מהעניין בעיני, בקטע טוב, תהליך של התיידדות הדדית ואמון באומנות, שאתה לא תלך לאיבוד, שאתה יכול להיות רקדן שרוקד בלי כיפה ומספיק שהגוף שלך הוא תפילה, ושאתה שם. לאט לאט יורד הפחד מלהתעסק בגוף, בחומר, בתשוקה. באמת אנחנו זוכים לראות דברים שלא יכלו להיות לפני עשר שנים, האומנות מתבגרת".

התוכנייה של הביאנלה עשירה בכל טוב ממיני אומנות שונים ומציגה מיצירותיהם של אומנים קאנוניים לצד אומנים צעירים, כולם מאתגרים את השיח המסורתי בדרכם האומנותית - התערוכה "עכשיו עכשיו" המציגה במתחם המרכזי בעמק רפאים, יוצרת שיח מפתיע ועוצמתי בין הזמן, העכשיו, החומר, לבין היהדות. בין היצירות בתערוכה צילום של זרוע שכמו נחקקו בה רצועות התפילין, או יצירתה של אוריין - מיצג וידאו עוצמתי הנקרא "שעיר לעזאזל" המשולב בפיסול בשעווה.

(צילום: עמוד הפייסבוק של הביאנלה לאומנות יהודית בירושלים )

עוד טעימות מתוכניית הביאנלה - קבוצת שטף לשירה תערוך סדנת כתיבה עם המשוררת צופיה הרבנד ובנוסף תקיים ערב שירה ושיח על החיבור בין אומנות לשירה, עם אוריין גלסטר והמשוררים שחר מריו מרדכי ואלנתן מיה, בהנחיית עמיחי חסון. הערב ילווה מוזיקלית ע"י אפרת אפטר ובתאל קולמן. הקבוצה תשיק גם פרויקט אוזניות מיוחד המשלב שירה מוקלטת עם אומנות פלסטית.

לקראת סוף הביאנלה יתקיימו מספר סדנאות "עבודה שבגוף" - תנועה, לימוד ומחול נשי בהנחיית רקפת אלם, אילת אולמן ודפנה פלר. התערוכה תינעל בסוף אוקטובר יחד עם פסטיבל המחול "בין שמיים לארץ" שיתקיים בין ה 29 ל 31 לאוקטובר, ובו יוצגו בכורות מחול המתכתבות עם נושא הגוף בעולם היהודי.

לאתר הביאנלה