מקדימים את השבת

כשיצחק מאיר שר שירי שבת יחד עם קובי אפללו אין הרבה מה להגיד, אולי חוץ מזה שההופעה היתה ביום הלא נכון

חדשות כיפה אביגיל ארד 01/07/10 00:00 יט בתמוז התשע

מקדימים את השבת
יחצ, צילום: יחצ

אחרי שהדיסק שהוציא מכר 11,000 עותקים, יצא בשבוע שעבר יצחק מאיר בהופעת בכורה בבית אביחי, הופעה שבהחלט השאירה רושם טוב.הופעה די אינטימית, כמתבקש מגודל האולם , שנתנה להרגיש את האמנים שעל הבמה ולהיות שותפים איתם, להתרגשות של הופעה ראשונה, של דיסק ראשון.

הדיסק, "נשמות חדשות", מורכב בעיקרו משירי שבת, חלקם מהתפילה וחלקם מתוך זמירות שבת, ההופעה שהתבססה עליו, החלה גם היא בזמירות שבת, וגלשה מאוחר יותר לניגונים שונים, שלאו דווקא מיוחסים לשבת. הניסיון לקשר בין ששת ימי המעשה לשבת, היה מעניין, אולם לא הצליח לחפות על העובדה שהופעה שבתית כמו זו אין מקומה ביום ראשון בשבוע... הופעה ביום חמישי היתה מצליחה, מהבחינה הזו, לכבוש הרבה יותר לבבות. אולי כדאי במסגרת ההכנות למופע הגדול הבא להתעקש על הופעות צמודות ככל האפשר לשבת, שישאירו את חותמן בלב האנשים עד לשבת עצמה.



לקח לי זמן להתרגל לעובדה שהשירים המושמעים הם שירים מוכרים ולא מקוריים, אבל ברגע שהפנמתי שהפעם לא מדובר בלהקת חתונה, הצלחתי להתעמק במוטיבים האומנותיים של הערב, ולהנות מהם מאוד.

שתי גולות כותרת היו לערב הזה, קשה לי להחליט איזו מהן גברה על השניה. הראשונה (לא בסדר כרונולוגי) היתה לאחר שידידיה מאיר, אחיו של יצחק, עלה לספר כיצד נוצר הדיסק והועלתה ההופעה. כצפוי (לפחות למי שמאזין לתוכניות ערב שבת של ידידיה) השיר הבא היה י-ה אכסוף, של ר אהרון הגדול מקרלין. את השיר פתח האמן האורח, קובי אפללו, כשמאוחר יותר, בהמשך השיר, הצטרף אליו יצחק. החיבור ביניהם, שברגע הראשון נראה מלאכותי, התברר כהצלחה גדולה כשקולו של אפללו החל להשתלב בשיר האשכנזי. נראה שאין הרבה שירי שבת מרגשים כמו השיר הזה, והביצוע היה מקסים, ללא ספק.


החלק השני שהצליח לרגש אותי היה שלושה ניגוני שמחה, מחסידות חב"ד, ברסלב וסלונים שנוגנו בזה אחר זה ושיאם היה בשיר שמילותיו, הלקוחות מ"שיר הייחוד", הן: "כי הרבית טובות אלי, כי הגדלת חסדך עלי ומה אשיב לך והכל שלך, לך השמים אף ארץ לך.. ואנחנו עמך וצאנך וחפצים לעשות רצונך". בשלב הזה כבר ממש הצטערתי על הסגנון המאופק בו נערכה ההופעה, שלא אפשר יותר מקפיצות קטנות שהחליפו, בלית ברירה, את הרצון לרקוד. החברה על הבמה בהחלט שיחקו אותה כשבמקום הדרן הם ניגנו שוב את אותם ניגונים, והפעם כבר לא ניתן היה לפספס את התלהבות הקהל שחלקו אף הצליח לרקוד במעברים המאולתרים.


ההופעה עוד מעט בוסרית, ויקח עוד זמן עד שמשתתפיה ילמדו את הסודות הקטנים של אנשים המופיעים זמן רב, אבל אפילו כך, ואולי דווקא: יש בהופעה הזאת הרבה חן.