לפעמים חלומות מתגשמים

אני זוכרת את הפעם הראשונה שנחשפתי למטבח גורמה עלית.

בימים ההם, כבת שירות קשת יום המשתכרת 400 ₪ לחודש, חסכתי מפתי חודש לחודש עד שהצלחתי לחסוך את סכום הכסף שאפשר לי לאכול במסעדה המיתולוגית "פרה על הגג" במלון שרתון פלאזה ירושלים בניצוחו של השף שלום קדוש.

המסעדה נסגרה לפני מס שנים אולם הטעמים שבאו אל פי שינו את עולמי הגסטרונומי. התפיסה שכבד צריך להיות מוגש ברוטב פירות יער מתקתק היוותה בשבילי חידוש עצום. מאז הפך השף שלום לסוג של קדוש בעיני.

אי לכך כשהוזמנו למיזם הסושי החדש של השף קדוש התרגשתי מאוד. השף קדוש הצליח להביא לדבריו ארצה את השף היפני המקורי היחידי בארץ - ויאמה אוימאדה.

כיאה למסעדה הממוקמת במלון - הכניסה מרשימה. אזור ההסבה מרווח ויש מרחק נעים בין השולחנות, כזה המקשה לצותת לשיחת המדוייטים החרדים שישבו לידנו.

ככה נראה סושי אמיתי (צילום: יחצ)

השף קיבל את פנינו, לא לפני שבדקתי את האיפור פעמיים ובעלי הבטיח לי שאני נראית מצוין והוא בטוח יאהב אותי. קדוש נתן לנו הרצאה על ההבדל בין הסושי האמיתי שהוא מגיש לבין החיקוי המוגש בשאר הסושיות ברחבי הארץ ומיד התברר שקדוש המיתולוגי הוא אדם נחמד, ממשפחה דתית, מקצוען מסור ואיש שיחה נעים.

למנה ראשונה קיבלנו סלט הרוסאמי המורכב מאטריות אורז, טמאגו, אצות וואקמה, מלפפונים, גזר, קולרבי ופטריות שיטאקי עם רוטב על בסיס מירין, סויה, שמן שומשום, ציר שיטאקי, חרדל ושומשום קלוי. הסלט היה קטן וטעים ביותר (25 ₪). כניסה טובה לארוחה יפנית. משם המשכנו למרק סלמון עם איטריות אורז ומבחר ירקות (25 ₪) שנועד לחובבי אוכל יפני אמיתי. מדובר במנה השונה מהטעם הישראלי הקונבנציונלי, שכן זה מרק דגים שבו שחו זה לצד זה סלמון איכותי, טופו, קולרבי ואצות. בעלי נהנה מהמרק אני פחות.

בזמן ההמתנה לסושי פונקנו באדממה (פולי סויה, 17 ש"ח).

כאן המקום לומר שאני מאוד אוהבת אדממה, לדעתי מדובר בסוג של פיצוח גרעינים טעים ומזין, אולי כדאי להמיר את הארבעס המשמים מערבי השולם זוכער באדממה?

סושי ברמה אחת מעל הסטנדרט(צילום: יחצ)

לאחר 270 ימים בהם החמרתי על עצמי שלא לאכול דג מן החי (הייתי בהיריון. שאלת תם - איך 60 מיליון יפניות אוכלות סושי בהריונן, ולא קורה להן כלום) בעלי הליטוואק, שיחיה, הרחיב את האיסור גם על סושי צמחוני שהרי הוא נחתך באותו סכין בן יומו כמו הדג ומן הסתם נותן את טעם הסלמונלה. ובכן, הגיע הזמן לפצות בסושי ללא הכרה. ואכן הציפייה הארוכה הייתה שווה, ואל שולחננו זרמו סושים כדת אין אונס.

קיבלנו סשימי (79 ₪) ונגירי (32 ₪) מסלמון וטונה. הדגים היו באיכות מושלמת (הסשימי הוא רק דג. בניגירי יש אורז מתחת). דגמנו משולשי סלמון מצוינים (79 ₪), שהכילו אבוקדו אורז עשיר פטריות שיטאקי והפתעה - גבינת מוצרלה. הכל בטיגון עמוק בטמפורה. קיבלנו גם קליפורניה רול (59 ₪) בו מעטה אבוקדו כיסה על סלמון אפוי, מלפפון ושבבי טמפורה טעים מאד. סיימנו בסלמון מוצרלה (79 ₪) שבנוי על סלמון אורז עשיר, מיונז מטובל וטריאקי.

היות שהמסעדה חלבית קינחנו בטירמיסו שווה ועוגת גבינה קצת פחות (35 ₪).

הסושי היה לנו טעים ביותר, חז"ל הזהירו אותנו שלא להרבות בשבחו של אדם כדי שלא להגיע לגנותו. לצערי אוסף השבחים על "סושי בר" במלון שרתון פלאזה גרם לי לעבור על כלל זה ומוביל אותי לדבר בגנותו של מקום אחר, שכן רק לפני שבוע ישבנו ב"יאקימונו" מסעדת הסושי של מלון מצודת דויד והאכזבה מן השירות ועוד יותר מטעמו התפל והמעליב ממש של הסושי במקום. האם זה בגלל שדיברנו בעברית שפתם של הנייטיב יזראלי?

עם זאת, בגבינה בתוך סושי אנחנו עדיין לא נתקלנו. בעלי סבר שהמוצרלה טעימה ומוסיפה רבות לסושי, אני סבורה, כי לתוספת זו צריך זמן התרגלות. הצאצאית החדשה טרם גיבשה דעה והסתפקה בעשיית חיינדאלאך לשף קדוש ולצוות המלון (אנחנו כבר שבויים שלה).

לסיכום סושי מצוין ומקורי ברמה אחת מעל הסטנדרט המוגש בסושיות רגילות. הכשרות למהדרין (ש"סניקים בכירים סומכים עליה), והשף קדוש הבטיח לנו שהוואסבי והאצות עברו בדיקות מעבדה קפדניות.

מסעדת "סושי בר" מלון פלאזה ירושלים, קינג גורג 47, ירושלים.