לפני המקום

סופר שלא מצליח לסיים את ספרו, מליונר שרוצה להנציח את בתו, קבוצה סודית של חוקרים וברקע השואה. הספר החדש של חיים באר עבר ביקורת

חדשות כיפה אלישיב רייכנר 24/12/07 00:00 טו בטבת התשסח

סופר שלא מצליח לסיים את ספרו החדש מקבל הצעה מפתה אך מעט מוזרה ממיליונר ירושלמי שמצא לו דרך מקורית להנציח את בתו האהובה שהלכה לעולמה. הסופר מוזמן על ידי האיש העשיר להצטרף לפורום המתקרא סגל חבורה. הפורום מונה מספר מצומצם של אנשים המתכנסים מפעם לפעם למספר ימים, מלבנים נושאים שונים וזוכים בתמורה לאירוח מפנק בחו"ל ולמענקי מחקר שמנים. הסופר המספר נענה להזמנת הגביר, מצטרף לחבורה שמתכנסת בברלין, מתוודע לעולמן הסוער של הנפשות הפועלות, ונשאב בהדרגה להרפתקה שמובילה אותו בסופו של מסע, לכתיבת ספר אחר לגמרי מזה שתכנן.


"לפני המקום", ספרו החדש של חיים באר נכתב בגוף ראשון. המספר הוא הסופר באר עצמו שמגולל את סיפור הלידה של ספרו. למרות שכל דמות בספר מלאה ומורכבת, הגיבור האמיתי של לפני המקום הוא לא איש או אישה אלא דווקא הספר. הספר הוא המכנה המשותף לכל הדמויות בעלילה. כולן מקיימות אתו יחסי אהבה או שנאה על רקע עיסוקם הנוכחי או בעקבות אירועים בעברם.


חוץ מספרים, קיימת גם נוכחות מוגברת של השואה בלפני המקום. ברקע מרחפת כל הזמן הטראומה של שריפת ספרי היהודים בברלין לפני השואה, והחשש מאובדן נוסף של אוצרות יהודים כתוצאה מחורבן עתידי. חרדת הקיום היהודי מוסיפה חשיבות למילה הכתובה ומעצימה את ערכו של ארון הספרים היהודי. ציר העלילה נע בין ברלין של אז לברלין של היום ובין ברלין של היום לישראל של השנים האחרונות.


"לפני המקום" הוא ספר שנכתב היטב. שפתו של באר עשירה בפתגמים ציטוטים ופרשנויות פנימיות. אנשי תורה עשויים ליהנות ממנו במיוחד בשל השימוש הרב, באופן יחסי לרומן ישראלי, שנעשה בו במקורות חז"ל. רעיון העלילה מבריק, והעלילה המרכזית מצדיקה את עצמה כמעט לאורך כל הספר למרות ריבוי עלילות המשנה. חיים באר מפגין בכתיבתו ידע רב ויכולות ספרותיות מעוררות קנאה. בחלקים מסוימים של הספר ההפגנה הזאת אף חורגת מעט מגבולות הטעם הטוב ומשאירה לקורא טעם קצת חמוץ של רברבנות, אבל בסך הכול מדובר ביצירה שעשויה היטב.


באר, בהתחכמות שמאפיינת חלקים נרחבים בספר, מציין בעצמו לקראת סוף הספר את מגרעות יצירתו. הוא עושה זאת לדבריו, מכיוון שנאמנים עליו דברי הגמרא במסכת בבא קמא: "מילתא גנאה דאית בך, קדים אמרה" כלומר, דבר של גנאי שיש בך, הקדם ואמור קודם שיבואו אחרים ויאמרו. בין מגרעות ספרו הוא מציין את הכניסה האיטית לעלילה, הנובעת מרוב סטיות ועלילות משנה, את הפגנת הלמדנות המוגזמת מעט, ואת העלילה שעלולה להיתפס כאשכנזית מידי. אבל למרות כל החסרונות שהוא מונה ושניתן להוסיף, "לפני המקום", הוא ספר מעשיר, מרתק, וסיומו המצוין מחפה על פתיחתו המעט מייגעת. אוהבי ספרים יאהבו במיוחד את הספר הזה.

"לפני המקום", חיים באר, הוצאת עם עובד, 298 עמודים.