כאילו אין מחר

אחת ממחלות הנפש הנובעות מאורח החיים האורתודוקסי היא עצבנות, מתח וחרדה המתלוות לשמירת המצוות בכלל, וההכנות לשבת ביום שישי בפרט.

סטייה זו תועדה בידי ראשוני הפסיכואנליטיים, וכבר התלמוד מעיד על קיומה: "טרף נתן ליראיו - טרוף נתן ליראיו". להבדיל מדתות אחרות הפועלות במישור הסובייקטיבי והרגשי, ההלכה היהודית פועלת בפרמטרים ומשתמשת בפרמטרים אובייקטיביים של זמן, משקל ומקום. ולכן הזמן המדויק של כניסת השבת מטיל את חיתתו לאורכו של יום השישי. ביקור במסעדת יטבתה מלמד על ניצנים ראשונים של ריפוי ממחלה זו, למרות שביקרנו במקום לפני המעבר לשעון קיץ, היה המקום מלא בזוגות דתיים ואפילו חרדים, שחגגו כאילו אין מחר (שבת).יש להניח שכולם עבדו עד מאוחר ביום חמישי, התארחו אצל ההורים/חמות, או גבו חובות מאורחים לשעבר.

בעלי תמיד לועג לי כשאני מזמינה ארוחת בוקר בבית קפה. גבינה זיתים וסלט ירקות יש בבית ולא ברור לו מה הגליק הגדול, לא חבל על הכסף? הפעם שמעתי לעצתו ונמנעתי מהאופציה האוטומטית של ארוחת בוקר ובניתי את התפריט בעצמי.

פתחנו בשייקים המפורסמים של המקום. אני בניתי תערובת של מנגו בננה ומלון כמו בשיר, ובעלי הלך על אננס ותמר. המשקאות היו מרעננים, עשירים בטעם של פרות וחלב ובתור סימן ההיכר של המסעדה, מומלץ בחום. מנה ראשונה הזמנו סלט רועים לשנינו. קיבלנו מנה ענקית שמספיקה בקלות לשניים בעודף, ציפינו לקבל גבינת עזים מסוג פטה וכד, משהו בעל טעם מורגש, אך במקום זה קיבלנו סוג של גבינה צהובה מגורדת וסתמית.

הסלט בנוי ממרכז של עגבניות מלפפונים וחסה כשמסביב מוסיפים במסעדה את התוספות בהתאם לסלט שהזמנו, אנחנו קיבלנו תוספת של פלפלים קלויים נחמדים, פטריות טריות מוקפצות (צל"ש על אי השימוש בפטריות מקופסא) וחופן אדיר של אגוזי מלך ובוטנים, אשר לא השתלבו עם המלפפונים והחסה, והוכיח את חשדנו כי ההבדל בין הסלטים שבתפריט הוא בתוספות הניתנות מסביב, כי באמת אין קשר בין מרכז הסלט לבין התוספות מסביב.

לסלט התלוו שני כיכרות לחם וחמאה ורוטב חרדל ואלף האיים. מנה נחמדה אבל לא מלהיבה. עדיף להקטין את הכמויות ולהשקיע באיכות.

לעיקריות הזמנתי לזנית פטריות, המנה הוכנה אינדיבידואלית לכל מזמין בכלי אישי חסין ולכן היתה חמה וטרייה. גם כאן נעשה שימוש בפטריות טריות, רוטב הבשמל והגבינה נמזגו בנדיבות כמעט רבה מדי ואבחנתי אף בעלה דפנה ברוטב. על הטעם העיב טעמו התעשייתי של רוטב העגבניות אך גם כאן נבהיר שמדובר במנה נדיבה מאוד שגם בכוחות משותפים לא הצלחנו לסיים (למרות החינוך הפולני הטבוע בשנינו וקיומם של ילדים רעבים בהודו וביאפרה) גם כאן עדיף היה שלא להיכנע לסועד הישראלי ולהתרכז באיכות על חשבון הכמות.

בעלי הזמין פורל, דג נפלא שקשה לקלקל הדג הוגש מעט עשוי מדי, התוספות היו ציפסים שהיו טובים ובטטה אפויה שהיתה בעלת טעם סתמי, שמן זית חומץ בלסמי ופלפל גרוס יכלו לשדרג את הבטטות.למנות אחרונות היינו מפוצצים וויתרנו.

הזמנו לשנינו קפה פילטר וקיבלנו אותו בלי חלב לא עלה בדעתנו שחלב כרוך בהזמנה מיוחדת, המלצרית האדיבה תקנה את המעוות במהירות.

לסיכום מקום נחמד, פופולרי במגזרנו, נותן תמורה הולמת לסכומים המבוקשים, לכו ותהנו (כבר עברנו לשעון קיץ).

יטבתה בעיר קניון מלחה ירושלים. כשר למהדרין