חדשות המוזיקה

עמירן דביר הוא שם מוכר מאוד בסצנת תזמורות החתונה, בעיקר אלו של דתיי המרכז הנוצצים, שמסוגלים להוציא סכומים מכובדים מכיסם ועדיין לרקוד ערב שלם בלי ליפול. והוא גם, ללא ספק, עושה את העבודה. נגן מוכשר מאוד, מפיק רציני מאוד, מוזיקאי שיכול להרשות לעצמו לעבוד עם הטובים ביותר. וככה בדיוק נשמע הסינגל הזה שהוא מוציא, סנונית ראשונה לדיסק הרביעי של עמירן דביר. צליל מדויק, עשיר וגדוש מאוד, עם נגנים מהשורה הראשונה (שי ועדי מאירי על הנשיפה). אם תקשיבו היטב, תצליחו לשמוע איך מכל תו נושר לו דולר.

השיר, על פי דברי מפיקיו, נועד לענות על צורך של שיר לשניות האחרונות לפני הקידושין עצמם. אם כן, לטעמי, עונה השיר על החלל הזה. אבל בשפה הוליוודית: מלא בסוכר, בבכי, בשקיעה, בקצף גלי ים המתרפק על החוף, בסלואו מושן של ריצה לבנבנה ומתנפנפת בואכה אופק מטושטש. מאוד אייטיז, מאוד סכריני. אבל, כאמור, לא אתפלא אם דתיי המרכז יזילו דמעה בשיר הזה.

השיר הבא הוא פחות או יותר ההפך הגמור מקודמו. "למנצח על הגיתית" של "אימא עילאה" הוא גשם של מיתרים, סימפולים ומילים, מילים מילים, כמאמר המלט. נראה כאילו מישהו פה ניסה לדחוס פרק שלם לתוך שיר קטן, בלי לחשוב שאולי צפוף לו, לפרק. אז לדיסק הזה חסרה קצת השקעה כספית, והדולרים אולי נצפים פה כשהם בשיא השפל שלהם. עם זאת, המעניין הוא העיבוד הפסיכדלי, השווה נפש כלפי הציפייה למקובל, לתבניתי.

חבורת יוצרים מהיישוב אור הגנוז הקליטו את שנים עשר שירי האלבום בעקבות לימוד קבלת הרב אשלג, כאשר "חיבור השירים בא בדרך של התחזקות ודיבורי אמונה, באופן ספונטאני לחלוטין. רוב השירים ירדו משמיים אל הראש ועברו לגיטרה". וככה זה נשמע, לטוב ולרע. עוד קורטוב של מיסטיקה אפלולית, למי שחסר, הוא העובדה שהשירים הוקלטו מחצות לילה ואילך. אולפן ההקלטות עצמו נפתח בחצות. ואם כבר ירדנו על דתיי המרכז ואנינותם החליפתית, אני בטוח שמקפצי השומרון ימצאו בשיר הזה הזדמנות מצוינת להתפרקות גבעונית באיזה מלווה מלכה, בואכה מאחז האמונה או משהו.