במאחז שדה בועז שנמצא בסמוך ליישוב נווה דניאל חיים יחד דתיים וחילונים במטרה להצמיח במקום יישוב אקולוגי. פגשנו את אורי פצניק תושבת המקום כדי לשמוע ממנה כמה דברים על התיישבות ואקולוגיה.
מה מייחד את היישוב שלכם, מה שונה באורח החיים שלכם?
עוד לפני שמתחילים במה עושים אנחנו מדברים על להיות מודעים לכך ש-ה ברא את העולם ואם קלקלנו אנחנו צריכים ויכולים לתקן. אנחנו מרגישים שכיום המודעות לסביבה היא לא במיטבה ואנחנו מנסים להעלות את המודעות הזו. מובן אני מנסחת את הדברים בדרכי, שכן ביישוב מעורב יש כאלה שינסחו את הדברים אחרת.
 |
|
ממחזרים כל מה שאפשר (צילום נחום פצניק)
|
מה המשמעויות המעשיות של המודעות הזו ביישוב?
זה בא לידי ביטוי בשני מישורים: האחד הוא דברים שכבר קיימים והשני הוא תוכניות וחלומות לעתיד. כרגע יש ביישוב שמונה פחי זבל. אנחנו ממחזרים כל מה שאפשר למחזר בארץ. יש פחים לבקבוקים, לבטריות ולפסולת רעילה, לנייר וכן הלאה. החימום ביישוב הוא לא בעזרת חשמל אלא רק באמצעים שהפגיעה שלהם בסביבה פחותה יותר כמו גז למשל. התוכניות לעתיד הן לבסס את צריכת האנרגיה של הישוב על אנרגיות ירוקות כמו אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח ומקווים שיתאפשר לנו לבנות, כמובן בבנייה ירוקה.
בשיח הירוק, לפחות כפי שהוא בא לידי ביטוי בתקשורת, יש סתירה בין התיישבות חדשה לחיים ירוקים. איך אתם חיים עם הסתירה הזו?
זה נכון שבנייה יכולה לפגוע בסביבה, בהקטנת השטחים הפתוחים ובפגיעה בערכי טבע. ואולם אצלנו העניין שונה במקצת -ראשית, אם אנחנו לא היינו יושבים כאן היה כאן יישוב ערבי שבמגזר שלהם המודעות לערכים אקולוגיים נמוכה הרבה יותר. הבנייה שלהם, הטיפול שלהם בפסולת רחוקים מאד מלהיות "ירוקים". נכון שמבחינת צפיפות אוכלוסין, שהוא גם פן בנושא איכות הסביבה, היה הכי נכון שכולנו נגור בבניינים רבי קומות, אבל הנושא מורכב הרבה יותר. יש גם פן נפשי באקולוגיה שהוא גם חלק מכל העניין. פן שבו אדם חי מבחינה פנימית במקום שבו הוא רגוע יותר ומרגיש מחובר יותר.
לא פעם העיסוק באיכות סביבה נתפס כאליטיזם. האם חיים ירוקים הם משהו שיכול להיות נגיש לכולם?
אנחנו מאמינים באמת שכל אחד יכול וצריך לחיות חיים ירוקים וזה לא עניין של מגזר מסוים או קבוצה מסוימת. אקולוגיה הוא לא נושא לשמאלנים בלבד. לפעמים יש שמתייחסים לכך בתור מותרות, תחום שהוא זניח ביחס לאידיאולוגיות הגדולות שגדלנו עליהן. אמנם זה נתפס כעניין שולי, אבל בטווח הרחוק זהו נושא שכל אחד יהיה מוכרח לעסוק בו ואנחנו באמת רואים שהמודעות לנושא הולכת ומעמיקה.
האם לדעתך בני עקיבא יכולה לתרום לנושא הסביבתי?
כן, מאד. תנועת הנוער היא מקום שבו יש מפגש חברתי של אנשים רבים ובמסגרתו מעלים שאלות ומבררים סוגיות שונות ויש מקום לעסוק גם בשאלות האלו. שאלות כמו תרבות צריכה למשל הן שאלות שמאד רלוונטיות בשביל בני נוער. לתנועת נוער יש עוצמות מאד גדולות ואלו שאלות שיש להן משמעויות ביחס לעולם כולו . בנ"ע היא תנועה עולמית כך שיש משמעות רחבה ומקיפה לעשייה שלה בנושא.
עד כמה התפיסה הזו נובעת אצלכם מעולם ערכים יהודי?
בישוב יש גם משפחות לא דתיות כך שאני לא יכולה לדבר בשם כולם. אני יכולה להגיד שאצלי זה בהחלט בא מתוך אמונה שקיבלנו את העולם מהקב"ה ויש לנו זכות וחובה לשמור עליו.
הראיון המלא מתפרסם בעלון זרעים