הלב והמעיין

חסידים מספרים על הניגון "עוז והדר לבושה" בזה הלשון: ערב נישואיה ניגשה ביתו של ר מאיר לייב בלכר (מתלמידי מוהרנ"ת) לאביה, וביקשה ממנו כסף לבגד. אביה, שהיה עני ואביון, אבל בעל מנגן גדול, אמר לה: "כסף אין לי לתת לך, ניגון אני יכול לתת לך". והלחין את הניגון הזה.

הישן והמקורי (צילום: יחצ)

תנועת החסידות קיימת כבר שלוש מאות שנים. עם רבהס, עם מנגנים, עם שיטות וסגנונות המועברים מאב לבן. לכל חסידות יש תורה ודרך שונה מחסידויות אחרות. לא הרי ברסלב כרוזין, ולא הרי גור כלעלוב. התורה החסידית לא עברה בספרים, ואלו החלו לצאת לאור רק אחרי השואה, כשכבר לא היו רבהס. במקום ספרים, עברה התורה אצל החסידים הראשונים בעל פה: בדיבור, בסיפור ובניגון. כך גם אנשים שלא ידעו לקרוא חוו עולם שעבר בסיפורים, ברמזים, בניגונים ובשתיקות. כל חסידות והסיפור-ניגון שלה.

המופע הראשון שעלה בבית אבי חי, הראשון בסדרה ששמה "העולם הקסום של הניגון החסידי", נקרא "הלב והמעיין - ניגוני חסידות ברסלב" (בהכוונה לסיפורו המופלא של רבי נחמן על ההשתוקקות והכיסופים). על במה אחת התכנסו גדולי מנגני הניגונים החסידיים: אמן הקלרינט חיליק פרנק, הכנר אורן צור ("עשב בר", ארז לב ארי), נגן הקונטרבאס והטובה נאור כרמי, ואריאל אלאייב באקורדיון. המנהל האמנותי של הערב היה נאור כרמי, והדגש ניתן לשירי השבת בחסידות ברסלב.

כבר בפתיחת הערב דאג חיליק פרנק, ברסלבר מלידה, להבהיר לקהל כי "אנחנו עושים עכשיו התוועדות של שירי שבת, ומה שתראו עכשיו זה ברסלב הישן והמקורי, לא ננח ולא מקפצים". ובברסלב כמו בברסלב, גם הכי שמח עדיין נושק לעצב. בעולם של מסורת שבו הידע נשמר והועבר מאב לבן, כל תנועה, כל אנחה, כל "קרעכץ", נאמרים ומנוגנים במקום הייחודי להן, בכוונה ובסדר שלהן.

חיליק, בעל מנגן שחי בחסידות הזו ומכיר אותה היטב, מצליח להעביר בניגון את התחושה הכל-כך חזקה של ברסלב, חזקה יותר מכל שאר החסידויות. אי אפשר להישאר אדיש ל"אזמר בשבחין" ול"לכה דודי" של ברסלב. בעולם הניגון, בוודאי כשהוא מדויק ומסורתי, נשמרת התנועה הנפשית של מחבר הניגון - ולניגון אמיתי תמיד יש סיפור מאחוריו. כשחזרנו אל הרחוב מתוך העולם העליון של הניגון, אמר לי חבר, לא דתי, שמשהו בניגונים האלה כל כך עדין, כל כך צלול וכל כך כואב, עד שקשה לו להכיל אותו בתור אדם עובד, שנמצא בחברה, שפועל בה. כי הכול אצלנו, גם מבחירה, קצת יותר מחוספס ופחות סטרילי. אולי מהסיבה הזו, באופן חריג לאירועים מסוג זה, כלל הקהל אנשים מכל הסוגים, חילונים, חרדים וכיפות סרוגות.