ביכורים

דִּמְעוֹת אֲנִין

תשעה באב של שנות האלפיים

מומלץ העורכים

חדשות כיפה יוצר אור 2005-08-08 00:00:00

 

חוֹלֵץ אֶת נַעֲלֵי הַקּוֹבְּרָה (שְׁמוֹנֶה-מֵאוֹת

וַחֲמִשִּׁים בְּסוֹף הָעוֹנָה) יוֹרֵד מִן הַכִּסֵּא (עֵץ

מָלֵא, אִיקֵאָה, בְּמִבְצָע) מִתְיַשֵּׁב עַל הָרִצְפָּה

הַצּוֹנֶנֶת (נֶגֶב קֶרָמִיקָה סוּג אָלֶף. בֶּז'

הֲכִי הִתְאִים לַיָּדִיּוֹת שֶׁל 'רֶגְבָּה')

 

עַל הַשֻּׁלְחָן הַפִּנָּתִי שְׁיָרֵי קוֹלָה וּפִלְחֵי

אֲבַטִּיחַ-בְּלִי-גַּרְעִינִים, צוֹנֵן

בֵּיצָה טְבוּלָה בְּאֵפֶר מַרְלְבּוֹרוֹ לַיְט

(לְמִי יֵשׁ עוֹד מָקוֹם, אַחֲרֵי סְעוּדָה

שֶׁכָּזוֹ) הַכֵּלִים כְּבָר בַּמַּדִּיחַ. לִזְכֹּר

לִקְנוֹת אַבְקָה לִפְנֵי שֶׁהָרוֹמָנִיָּה

תָּבוֹא. גַּם נוֹזֵל לָעֲדָשׁוֹת. אֵין טִפָּה

בַּבַּיִת. תִּהְיֶה שׁוֹאָה אִם אֶשְׁכַּח

 

נִשְׁאַר בְּגַרְבַּיִם (מֵאָה אֲחוּז כֻּתְנָה בְּלִי

תֶּפֶר, רַק שְׁמוֹנָה-עָשָׂר שֶׁקֶל לְזוּג

בְּפָּפָּיָה). שָׂם זָ'קֶט (הַיָּשָׁן, וֶרְסָצֶ'ה) חוֹבֵשׁ

בּוֹרְסָלִינוֹ, נִכְנַס לַטֶּרַאנוֹ (אַרְבַּע

עַל-אַרְבַּע שְׁלוֹשָׁה וָחֵצִי כֹּחַ

סוּס). נוֹסֵעַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת

הַשְּׁכוּנָתִי שְׁנֵי רְחוֹבוֹת

מִכָּאן.

 

מִמַּזְגָן-לְמַזְגָן-לְמַזְגָן

 

אוֹי כַּמָּה קָשֶׁה

צָרִיךְ לָצֵאת, לְהִכָּנֵס, בַּחֹם הַזֶּה. אֵיךְ זֶה

שֶׁעוֹד לֹא הִמְצִיאוּ מַשֶּׁהוּ. נַנִּיחַ, שַׁרְווּל

מְמֻזָּג מִדֶּלֶת לְדֶלֶת

 

הִנֵּה, הַסַּפְסָלִים כְּבָר

הֲפוּכִים. הַגַּבַּאי דָּאַג

גַּם הַשָּׁנָה לְכָרִיּוֹת נוֹחוֹת

בִּמְיֻחָד. גַּם הֲמוֹן נֵרוֹת, אוּלַי

עֲשָׂרוֹת. יֹפִי. לֹא נִתְאַמֵּץ בָּאוֹתִיּוֹת

הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַקִּינוֹת.

 

 

אֵיכָה

יָשְׁבָה

בָדָד.

 

 

אוֹי!

   מֶה הָיָה לָנוּ