גשר בנות יעקב

למרות הרושם הראשוני, ספרו החדש של הרב חיים נבון, "גשר בנות יעקב", איננו חיבור פמיניסטי מהסוג שנשות "קולך" היו סומכות עליו את ידיהן. תחת הכותרת "מעמד האישה בהלכה - בין עבר לעתיד", היו מי שביקשו למצוא היתרים מרחיקי לכת או חידושים יוצאי דופן, מהסוג שיכשיר חלק גדול מהמנהגים הפמיניסטיים. למורת רוחן, כנראה, הרב נבון משתדל לעשות בדיוק את ההפך.

חיבור אורתודוקסי ושפוי

"גשר בנות יעקב" הוא בראש ובראשונה חיבור אורתודוקסי ושפוי, כזה שנכתב עבור שומרי ההלכה. רובו של הספר מוקדש ומושקע בהוכחת צדקת דרכה של ההלכה, החל מהשלב הראשון: ההפנמה וההבנה כי קיימים הבדלים ברורים בין גברים לנשים, כאלו ששום רבולוציה לא תשנה. הרב נבון משרטט בספרו קווים אדומים חד משמעיים, מתוך רצון להבהיר את המרחק שבין הרצוי למצוי.

מבחינתו, מניין נשים הקוראות בתורה, אינו אלא "תיאטרון". זוגות שמבקשים להחליף טבעות במעמד הקידושין שלהם, זוכים מהרב נבון לדלי של מים צוננים ולכמה מילות נזיפה. ואם כל זה לא הספיק לכם כדי להבין את הלך הרוח של "גשר בנות יעקב", הרי שאתם צריכים לקרוא את שכותב הרב נבון בשבח השמרנות - דווקא במסגרת דיון על השינויים שחלים במעמד האישה בהלכה.

שהרי, כפי שכותב הרב נבון ללא בושה או משוא פנים, להלכה יש אורך נשימה שונה מזה של הרחוב הישראלי. מדובר באחד היסודות החשובים בספרו, שלא מבקש "למצוא חן" או להפוך "המילה האחרונה". האופנה אולי מתאימה לטרנדים האחרונים בפייסבוק, לא להלכה.

ועל כן יש בחיבור הזה איזו צפירת הרגעה ביחס לכל המבקשים לשנות את אורח החיים ההלכתי-אורתודוקסי. לפני שהוא מגיע אל ההצעות הפרקטיות אותן הוא מגיש בספרו, תוהה הרב נבון: מדוע בכלל יש לשנות ומה רע במסורת ובשמרנות ובמנהגי האבות? מבחינתו, יש לשאוף לשינוי מהותי במעמד האישה, אך אין להזדרז לכדי שינויים שיביאו לעיוות המציאות. גם אם ישנו פער בין מעמד האישה בהלכה לבין מקומה החברתי בשנת 2011, הרי שבמקרים רבים מציע הרב נבון להתבונן בפערים הללו וללמוד מהם דבר או שניים ביחס למה שהתורה ביקשה ללמדנו.

קריאה בתורה לנשים? הצגה, לא הלכה

במישור המעשי, הרב נבון שם דגש מיוחד על ההיתר בהוראת תלמוד לנשים - עד כדי הפיכתו, במידה מסוימת, לסוג של חובה חינוכית. בהתבסס על פסיקות מוקדמות ועל עמדתו העדכנית של מורו ורבו, הרב אהרן ליכטנשטיין, הוא קורא להגדיל את גבולות הגזרה של ההוראה לנשים, גם אל עיון מעמיק בש"ס ופוסקים. עם זאת, הוא דוחה באופן חד משמעי את ההצעות בדבר קריאה בתורה של נשים וקובע כי מדובר במנהג ש"הופך את הקריאה בתורה להצגה. לפי ההלכה, המעמד הזה איננו קריאה בתורה".

"אם נשים מתעקשות לקרוא בתורה, הן יכולות לעשות זאת בנוכחות מניין גברים - ואז לפגוע באופייה היסודי של התפילה היהודית, המפרידה בין נשים לגברים בבית הכנסת", כותב הרב נבון. "לחילופין", הוא מציע, "הן יכולות לקרוא בעצמן - ואז לבצע חיקוי מעושה של קריאת התורה, שאין לו כל משמעות הלכתית". עם זאת, הרב נבון קובע כי המצב שונה ביחס לקריאת מגילה, לגביה "הנשים יכולות לקרוא לעצמן וקריאתן נחשבת קריאת מגילה בציבור, לכל דבר ועניין".

עם זאת, הרב נבון משאיר בספרו פתח רחב למדיי כלפי שינויים עתידיים ביחס למעמד האישה בהלכה. "אני משער שבעתיד הלא רחוק יהיה מקובל הרבה יותר שנשים ירקדו בשמחת תורה כאשר ספרי תורה בידיהן", הוא מציע ומוסיף כי תהליכים שונים בחברה הדתית "מוכיחים כי היא מתקרבת לקבלת רעיון זה". ואולם הוא מסביר כי על אף הלחצים הפמיניסטיים בתוך החברה הדתית, הרי שבאופק לא מסתמנת "מהפכה כוללת", זאת מפני שלדבריו "רוב הקהילה הדתית מחזיקה באינסטינקט שמרני מוצק, המכוון אותם לשמירה על מסורת אבותיהם". הוא מסכם את ספרו בהנחה כי "כשם שצריך להיזהר משינויים מופרזים בעולמה של היהדות, כך צריך להיזהר גם מקיפאון האוסר כל שינוי ומגנה כל התחדשות".

"גשר בנות יעקב", מאת הרב חיים נבון. 231 עמודים, בהוצאת "ידיעות ספרים".