במאמר הנוכחי לא נעסוק ברע שבאינטרנט אלא בטוב שבו, ביתרונותיו. כאשר מדברים על יתרונות האינטרנט מתכוונים בדרך כלל לכמה דברים: א. נגישוּת למאגרי מידע בקנה מידה שלא היה מוכר בעבר. ב. אמצעי תקשורת קל, מהיר ויעיל (דוא"ל וכד). ג. נוחוּת (מפות, בנק, קוי אוטובוס, משרדי ממשלה, קניות דרך האינטרנט). אין ספק שהאינטרנט יכול להקל על החיים.
אבל לא על יתרונות מסוג זה אני רוצה לדבר אלא על הפוטנציאל של האינטרנט לאפשר יצירת "תרבות" אלטרנטיבית. החברה האנושית צורכת הרבה "תרבות". הפנאי הרב מאפשר ומעודד את התפתחותה של תרבות פנאי. "תרבות הפנאי" מבקשת להעשיר את האדם ולמלא את זמנו על ידי מפגש עם מרכיבים מגוונים של ההוויה האנושית, מפיתוח הרגש והדמיון ועד לפיתוח גופו. אבל, אין זה סוד שחלק ממה שמכונה "תרבות" הוא תרבות קלוקלת, אשר מחלחלת בתוכנו ומכרסמת בנו. עוצמתה גדולה כל כך עד שקשה להתמודד אתה רק על ידי ניסיון להתחמק ממנה ולהסתגר מפניה. מדוע? מפני שאנחנו חיים בחברה אשר צורכת תרבות! רק הצבת אלטרנטיבה תרבותית חיובית תאפשר לנו להשתחרר מהשפעת התרבות הקלוקלת.
כיצד יוצרים אלטרנטיבה תרבותית? צריך יוצרים (סופרים, ציירים, מוזיקאים, אנשי קולנוע תיאטרון, ותקשורת). ב"ה, כפטריות אחרי הגשם, קמו בבת אחת יוצרים רבים המוּנעים על ידי רוח חיובית, היוצרים "חומר תרבותי" מעולה. אבל לא די ביוצרים, צריך גם אמצעים להפצת התרבות החיובית שנוצרה. זכורה לטוב אוניית הצבי של ערוץ 7, אשר סללה את הדרך ליצירת כלי להפצת אלטרנטיבה תרבותית. אבל, ההגמוניה התרבותית במדינה נאבקה נגדה עד שקוֹלה נדם.
האינטרנט הוא כלי מצוין להפצת "תרבות אלטרנטיבית". הדוגמה האחרונה היא "ערוץ מאיר לילדים", המשדר דרך האינטרנט תוכנית יומית לילדים. בבתים רבים, אין הילדים מוכנים לוותר על תכניתם היומית ב"ערוץ מאיר לילדים". יש שיאמרו, מדוע להושיב ילדים מול המסך, עדיף שילמדו תורה או ישחקו בחוץ עם כדור. כמובן, יש שיאמרו, חלמנו על תוכניות מסוג אחר עבור ילדינו (כידוע, לכל אחד יש טעם אישי...). כל הטענות הנ"ל מוכרות וידועות. כל מה שייעשה בתחום התרבות, לא יצליח לספק את כולם ולא ולענות למשאלות של כולם. אבל, צריך להכיר בסיכוי הגדול הטמון באינטרנט להפצת תרבות אלטרנטיבית, ולברך על הניצנים.
"ערוץ מאיר לילדים" איננו היחיד. קדם לו "ערוץ 7" באינטרנט המשדר, מידי יום, יומן חדשות "טלוויזיוני" הכולל כתבות במגוון תחומים חדשותיים. גם "ערוץ מאיר" המציע צפייה אונליין בשיעורי תורה הוא חלק מהמהפכה. יתרונו הגדול הוא במגוון הסגנונות של מגידי השיעורים, המאפשר לכל אחד לבחור שיעור לפי טעמו האישי. גם באתרים נוספים ניתן למצוא מאגר שיעורים בוידיאו. האינטרנט מעניק לנו כלי יוצא מן הכלל להפצת "תרבות חיובית".
כמובן, זוהי רק ראשית הדרך. אין כאן מענה מלא לצרכים התרבותיים של הציבור הדתי-לאומי. לתחומי תרבות רבים טרם נוצרה אלטרנטיבה חיובית משמעותית. אבל, יש קריאת כיוון. ראשיתה מצער, וסופה מי ישורנה.
האם זאת אומרת שהתייאשנו מלחולל שינוי במרחב הציבורי הכללי במדינת ישראל ולהשפיע על האווירה התרבותית הכללית? האם פָּנינוּ להסתגרות תרבותית על ידי פיתוח תרבות עצמית? התשובה היא, שכל הנסיונות לתרום לטלוויזיה ולרדיו הממלכתיים - ברוכים. אסור לנו להסתפק בדאגה למגזר שלנו, יש לנו אחריות כלפי כל החברה הישראלית. אבל לעת עתה, רובו ככולו של מה שנקרא "התרבות הישראלית" איננו מזון תרבותי ראוי למי שמבקש לחיות חיים ישראליים מקוריים ושורשיים. אנו תפילה לה ש"התרבות הישראלית" תשנה כיוון. אבל מה יהיה בינתיים?! הציבור שלנו צורך "תרבות" מכל הבא ליד, מפני שלא נמצא משהו אחר. לכן, צריך להזדרז ביצירת אלטרנטיביות תרבותיות ראויות. כל מאמץ אמיתי זכאי ל"יישר כוח" גדול. האינטרנט הוא כלי נוסף, מאוד משמעותי במאמץ הזה. לכן, "יישר כוח" ל"ערוץ מאיר לילדים", ל"ערוץ מאיר", ל"ערוץ 7", ולכל הערוצים האינטרנטיים המבקשים ליצוֹר יש מאין "תרבות חיובית".