באתי, ראיתי, נהניתי

היו ימים שבהם בעיית ההדוניזם לא התעוררה לעתים קרובות עבור יהודים דתיים, כי אפילו אם רצית בחיי מותרות, לא היו לך הרבה אפשרויות. מסעדות היוקרה וינו היא אחת מהאופציות החדשות.

חדשות כיפה בילי הלר-יהלום 20/02/08 00:00 יד באדר א'

באתי, ראיתי, נהניתי

כשהראיתי לבעלי את ההזמנה להשתתף בארוחת השקה לעיתונאים דתיים במסעדת וינו, הגיב הצדקן בטענה שהקישור בין גורמה ודת הוא אוקסימורון, והתחיל בהקראה ארוכה מספרו האחרון של ראש הישיבה שלו הרב ליכטנשטיין: "בתקופה האחרונה אנו עדים לתופעה מדאיגה ביותר, תפוצה מוגברת של ערכי הנהנתנות ארוזים בעטיפה גלאט כשר, היו ימים שבהם בעיית ההדוניזם לא התעוררה לעתים קרובות עבור יהודים דתיים, כי אפילו אם רצית בחיי מותרות, לא היו לך הרבה אפשרויות, מסעדות היוקרה,מועדוני הלילה והבילוי, לא הקפידו על כשרות, ולא פנו לציבור הדתי, בתקופה האחרונה, התפתחה תרבות שלמה הפונה ליהודי הדתי, שהמסר שלה הוא: הנאה, הנאה והנאה, כשעל הכול מתנוססת תעודת הכשר, לעתים אף הכשר למהדרין, המסר הוא שכל מה שיש לחילונים, יש גם לנו, כתוצאה מכך חל פיחות מסוים בעולמנו הערכי, כאשר אנשים דואגים לדקדוקי הלכה, אבל זאת לצד חוסר מודעות מוחלט למסר הנמצא בתשתית תרבות הבילוי והנהנתנות, מסר המנותק מן ההלכה ומנוגד לה באופן טוטלי" (באור פניך יהלכון, עמ 27-26).

מסעדת הגורמה גלאט כושר וינו היא מייצגת מובהקת של התרבות המתוארת בידי הרב ליכטנשטיין. ואולם בחיינו האפורים אנו זקוקים מדי פעם להנאה הנותנת התרוממת רוח, ומאפשרת לשוב לשגרה השוחקת, של קימה לתפילה במניין וריצה לעבודה. ולכן לאחר הפעלת לחץ פיזי מתון וקיום ונשלמה פרים שפתינו הוא הואיל להתלוות אלי.


הנאה הנותנת התרוממת רוח


כצמד מזרוחניקים תמימים לקחנו ברצינות תהומית את שעת ההזמנה, ולאחר איחור קל הגענו למסעדה הממוקמת במתחם חוצות היוצר מול חומות העיר העתיקה בשמונה ועשרה. גילינו שכמו בחתונה בבני ברק הזמן הרשום בהזמנה נועד למלצרים ולעובדי המטבח, ולפני תשע וחצי עשר שום דבר לא יתחיל. הברמן סייע לנו להעביר את הזמן בישיבה על הבר עם בירה מצוינת מהחבית. הארוחה נפתחה בכוסית דגימה מצוינת של מרק גזר והדרים. המתיקות של הגזר וחלב הקוקוס השתלבה נפלא במרירות של ההל והאניס. בליל שבת חיקינו את המתכון בבית, וחמותי סירבה לאכול ממנו כי אצלה בבית אוכלים בליל שבת רק מרק עוף. לא הצלחנו להגיע לרמה של השף, אבל גם אצלנו היה לא רע.

המנה השנייה הייתה ירידה ברמה. לשולחן הוגשו סלטים שלא התעלו הרבה מעבר לנהוג בסטיקייה עממית. חצילים מטוגנים סתמיים, סלט גווקמולי (אבוקדו בעברית) ונקניקיות מרגז עם עגבניות בסדר ולא יותר. אך פיתות הביס שהוגשו לצידן כה נפלאות וממלאות שהשכיחו את אווירת הסטיקייה. המנה הבאה הייתה רביולי ממולא בלחי עגל. המילוי היה מצוין לחי עגל ביין פורט מתקתק. ואולם אם נתעקש ממש ניתן היה להצטמצם עוד כמה דקות את הרוטב. וכנהוג אצל דתיים שאצלם העיקר היא הפנימיות מעטפת הבצק מבצק דורום הייתה עבה מדי ביחס לכמות הבשר הקטנה שבתוכה.



המסעדה החדשה



בשלב זה הצטרף לארוחה בעל היקב תניא שמקיים את מאמר חז"ל גזרו על יינם משום בנותיהם, וקרא ליינותיו אחר בנותיו, וכך בליל שבת שלפני מתן השם לבתו הנולדת התייסר האם השם יתאים ליין עתידי. יינותיו היו מצוינים הן הקברנה סובניון והן המרלו. חבל שמחיריהם הגבוהים יאפשרו לנו ליהנות מהם בארוחות השקה בלבד.

לאחר מכן הוגש בשר במרקם רך ברוטב מצוין של חריימה. בעלי אכל בהנאה עד שהתברר לו שהוא אוכל מוח עגל וכלשונו של בעל היקב שכל של פרה. אין ספק שהוא שומר מסורת. אני נהניתי עד הסוף.

המנה הבאה הייתה מנה של בס סלע צרוב ברוטב הדרים מנה נהדרת שמבטלת את הצורך בשמנת ותחליפיה להכנת רוטב כשר. עיקרון המודגש בידי השף הדוגל בבישול ים תיכוני המבוסס על פרות הארץ ושמן זית. לאחריה הוגש פטה כבד עוף עם שומן אווז בליווי ריבת בצל, והיתה זו מנה משובחת ביותר.

מנה נוספת שהוגשה לשולחן הייתה פילה בקר. הבשר היה עשוי מצוין, אם כי רוטב השוקולד והיין שהוגש לצדו לא היה מוצלח, ואין צורך תמיד להיות כל כך מקורי, דיברנו כבר על חשיבות המסורת של המטבח הצרפתי. לקינוח הוגש סורבה קוקוס ועוגת שוקולד, נחמד, אבל לא מצדיק הגעה מיוחדת.

אתמול בערב ביקשתי מבעלי שיסייע לי בכתיבת הביקורת הוא הגיב בציטוט נוסף מפי מורו ורבו: "אין פגם בכך שאדם רוצה ליהנות מארוחה טובה, אבל מדורי ביקורת המסעדות בעיתונים הם בעיניי מוקצים מחמת מיאוס, אדם בעל רגישות מוסרית איננו מסוגל לקרוא את הטורים האלה" (באור פניך יהלכון, עמ 27). כאיש בעל עקרונות מוצקים הוא לא יסייע ביצירת התועבה.



מסעדת ויטו

חטיבת ירושלים 14 (חוצות היוצר), ירושלים 02-6233238