הערת שוליים

Footnote

ארץ: ישראל

שפה: עברית , תרגום :אנגלית

שנה: 2011

במאי: סידר, יוסף , Cider, Joseph

אורך הסרט: 90 ד'

מתאים לגילאים: מבוגרים,

תקציר עלילת הסרט

סיפורם של שני פרופסורים בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית שמתחרים ביניהם על פרס ישראל. במקרה הם גם אב ובנו.

ההמלצה שלי:

תסריט ממוקד, אנושי ומטלטל בנושא שחוק לכאורה שמקבל פה תפנית מיוחדת המובעת בצורה יוצאת דופן על ידי שפה קולנועית מדויקת ועשירה. הסרט מרתק מתחילתו ועד סופו והוא מצליח לספר סיפור אנושי יחד עם אלמנטים פוסט מודרניים שמשולבים היטב בספור. המשחק של שני גיבורי הסרט מצוין ואין ספק שיש להם חלק גדול בהצלחת הסרט. לא מדובר פה בסרט מגזרי אלא סרט העוסק במערכת יחסים בין דורית . זהו סיפורם של שני פרופסורים בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית שתחרות סמויה וגלויה ביניהם . במקרה הם גם אב ובנו. ברקע מערכת היחסים של הבן עם בנו שלו. התסריט ממוקד בהצגת מערכת היחסים בין שני הפרופסורים במשפחה אחת ואינו סוטה למערכות יחסים אחרות. מערכת היחסים של הבן הפרופסור עם בנו רק מאירה את מערכת היחסים העיקרית בסרט ומציגה לעיתים פרשנות ולעיתים השתקפות מורכבת. שלמה בר אבא הוא ליהוק מבריק לדמותו של האב שכמעט ולא מדבר ורק הבעותיו המשמעותיות נותנות עומק לבדידותו של האב והניכור שהוא חש מול משפחתו ומול קהילת החוקרים. ואמנם, זהו סרט העוסק בניכור ובבדידות בחברה דהיום כשבמוקד החברה האקדמית וקהיליית החוקרים. כל מי שמכיר את עולם האקדמיה ימצא פה דקויות מעניינות שמשולבות היטב בצורה הכללית של הסרט שערוך, כמו רבים מהסרטים בעידן הפוסט מודרני, כספר עם פרקים וצילום שמדי פעם מתחבר למושג הערת שוליים בדרכים מגוונות. הסרט בודק ערכים של 'אמת' ו'אהבה' ומעמיד אותנו מול מראות מצחיקות אך בוחנות. הצילום לאורך הרבה מאוד סצינות הוא אפלולי ומכסה יותר מאשר הוא מגלה. המוסיקה מופיעה כייצוג עצמאי שמעמיד את הנצפה באור בוחן ומערער. לזה נוסף משחק הגילוי והחשיפה של הפרופסור הבן עד לגניבת בגדיו שמשאירה אותו חשוף לעין כל ומאלצת אותו להציג זהות בדויה של לוחם סייף המכוסה מכף רגל ועד ראש. משחק הזהויות גם הוא עוד שלב בבירור הבדידות המאפיינת את רקע כל הסרט . כרזת הסרט מתמקדת בהשתקפות של האישיות של שני גיבורי הסרט. אין פה השתקפות בנאלית אלא מורכבות שנבנית לאורך כל הסרט ומעצימה את האישיות של כל אחד מהם. חייבים לציין כאן מספר סצינות בולטות המעמידות את הסרט ברמת איכות קולנועית מצוינת: הסצינה המצחיקה ביותר בסרט היא הסצינה שבה מוצג תיאטרון אבסורד שנוצר כתוצאה מתסריט, בימוי וצילום מרתקים בסצינת ועדת השופטים להחלטה על פרס ישראל. סצינה נוספת היא תמונת הראיון הטלוויוני שלא מתרחש ,בסופו של דבר, של הפרופסור האב שמעצים את התובנה שמה שלא קורה על המסך לא קורה בכלל ורומז אף לסצינת הסיום של הסרט שמחזירה אותנו לאירועים מתחילת הסרט ומקעקעת את אמינות הסיפור על ידי הצגת נקודת מבט שונה. *) רוצו לראות!!!

מידע חינוכי:

שימו לב : הסרט נקי כמעט לחלוטין . כדי שלא תגידו שלא אמרנו: יש רגע של חשיפת חלקי גוף גברי. יש קירבה פיזית בין גיבורי הסרט ללא חשיפה כלל.

הדרוג שלנו

שווה צפיה

די לאלימות

ערכים

צניעות

התנהגות שפה

איכות קולנועית