איך נראים חיי היומיום של נשים בעולם החרדי? יותר מזה - במה הן מאמינות? מה הן היו רוצות לשנות באורח החיים שלהן? רובנו חושבים שאנחנו יודעים את התשובות לשאלות הללו, והידיעות שלנו מגיעות מהתקשורת. טוב, בספרה "נשות הסף" מראה לנו ד"ר בלה ליוש שכדאי לנו לחשוב על זה שוב.
אם עד לפני כמה עשרות שנים היה נדמה שהחברה החרדית חסינה בפני השפעות רוח המודרניזציה המרחפת בעולם, ככל שעובר הזמן התפיסה הזו מתערערת. בקרב על הכנסת הרדיו לבתים הפסידה הנהגה החרדית, אבל את העידוד המרכזי שלה שאבה ההנהגה ממלחמת החורמה שניהלה נגד הטלוויזיה. מרגע שנחת המכשיר בארץ, שלפו הרבנים את התותחים הכבדים ביותר נגד אימוץ המכשיר הבידורי לתוככי הבית היהודי. חרמות, פשקווילים וסנקציות בתחום קבלה למוסדות לימוד ושידוכים. המלחמה הצליחה, ועד היום נדיר לפגוש מכשיר טלוויזיה בבית חרדי. כשהמרשתת (אינטרנט) הגיעה לעולם, המצב כבר היה מסובך יותר. פשקווילים הופצו, כמובן, אבל סקרים מראים שמספר בתי האב שמחוברים למרשתת במגזר החרדי רק ממשיך לעלות. גם תחומים שנחשבו בעבר לטאבו במגזר החרדי, כמו לימודים אקדמאיים ושירות בצה"ל, מתחילים לקבל לגיטימציה שקטה.
ד"ר ליוש מגיעה מבית חרדי, והיא בחרה לעזוב את אורח החיים החרדי במשך הזמן. עם זאת, החברה החרדית עומדת במוקד העבודה המחקרית שלה. “נשות הסף" מבוסס על מחקר שערכה ליוש בנוגע לתודעתן ולחייהן של נשים חרדיות על בסיס ראיונות עומק עם שלושים נשים מהעולם החרדי, אמהות לילדים, המקיימות עם העולם המודרני קשר נרחב מתוקף עבודתן. מדובר בנשים שמגיעות מלב החברה החרדית, הליטאית והחסידית, שבחרו לפתח את הקריירה שלהן ולהגיע למפגש עם החברה החילונית הסובבת.
המחקר האיכותני של ליוש מעלה פירות מעניינים. קודם כל, דפוסי הפרנסה של המשפחה החרדית הקלאסית משתנים: האישה מפרנסת, כמובן, אבל היעדרות ממושכת מהבית לצורך לימודים אקדמאיים או השתלמויות מקצועיות גובים את מחירם מבחינת הבעל והילדים. גם הדפוס של חיי התרבות החרדיים משתנה: החשיפה לסגנון החיים החילוני מעוררת בנשים מודעות רבה יותר לעצמן, לתחושותיהן, ולצרכיהן התרבותיים והחברתיים.
גיבורת התרבות הבלתי מעורערת של נשים אלו, פורצות-דרך בדרכן אך שמרניות בעולמן הרוחני, היא שרה שנירר. מייסדת רשת החינוך החרדי לבנות 'בית יעקב' היא סמל לנשים המכירות בבעיות הקיימות בתחום חינוך הבנות בחברה החרדית, ועושות מעשה אמיץ לשיפור המצב. גם 'נשות הסף' החרדיות הן סמל לשינוי, וגם הוא מגובה, לעתים בפה מלא ולעתים כלאחר-יד, בתמיכת הממסד החרדי. הצורך של אותן נשים לעגן את מעשיהם באישור הרבנים, כמו גם ההדגשה הקיצונית של בחירתם להקפיד על קלה כחמורה ועל היותן "שחורות" ו"בני ברקיות" אמתיות, כלשונן, מלמדת שהשינויים השקטים שלהן לא תמיד מתקבלים בעין יפה בחברה הסובבת.
את הסחף יהיה קשה לעצור. החברה החרדית משתנה לנגד עינינו, כמעט בכל תחום שניתן להעלות על הדעת. קמפיין "לא נבחרות - לא בוחרות" ומפלגת "ובזכותן" הן רק הביטויים העכשוויים של השינוי השקט הזה, אבל אחרים עוד יבואו. מי שמעוניין לבחון את התהליך הזה מקרוב, בעזרת עדויות אמינות מכלי ראשון, ימצא את מבוקשו בספר הזה.
נשות הסף בלה ליוש הוצאת רסלינג 253עמודים