תכף נלך

מכירים את השירים האלה, שכבר משמיעה של כמה צלילים ראשונים אתם יודעים שאתם עומדים להתאהב? אז כך הרגשתי כששמעתי את האלבום של דויד שטנר

חדשות כיפה צוריאל הורוביץ 02/11/14 15:33 ט בחשון התשעה

תכף נלך
מתוך האתר, צילום: מתוך האתר

מכירים את השירים האלה, שכבר משמיעה של כמה צלילים ראשונים אתם יודעים שאתם עומדים להתאהב? אז האלבום "תכף נלך" מכיל כמה כאלה, ואף אחד מהם לא מאכזב.

דויד שטנר (24), בוגר הישיבה בנתיבות ואיש אתר 'ביכורים', הפיק את האלבום בכוחות עצמו, בלי תמיכה ממוסדת מחברת תקליטים גדולה. כמו פרטים רבים מהמוזיקה האיכותית של השנים האחרונות, גם זה נשמע כמו סיפור סינדרלה של העידן המודרני: האלבום התחיל את דרכו בתור פרויקט באתר מימון המונים 'הדסטארט'. מכרים ותיקים מתחנות חייו השונות ומשוטטים אקראיים ברשת (כמוני) בחרו לתמוך בפרויקט של דויד ולעזור לו להוציא לאור עולם אלבום הבכורה בו הטקסטים, הלחנים, העיבוד והביצוע שייכים לדויד. האלבום צבר הון-התחלתי לאיטו, אולם ימים בודדים לפני תאריך הסיום עדיין היו חסרים כמה אלפי שקלים. הישועה, מבחינתו של דויד ושל אוהבי שירתו, הגיעה בהפתעה, והאלבום שוחרר לרכישה ולהורדה כמה חודשים מאוחר יותר.

[embed]

]

הקול של שטנר רך ועדין, מזכיר מעט את אביתר בנאי בבלדות שלו. הטקסטים רגישים, וניכר שנכתבו מתוך התבוננות עמוקה וחדה בנפש האדם, בנפשו שלו. אחת התגובות בדף הפרויקט מצאה הגדרה נכונה למילותיו: המילים שלו חומלות.

בכלל, מרענן לשמוע יוצר דתי שמחובר לעצמו ולאביו שבשמיים, ומלחין מילים מקוריות משלו. רבות נכתב על חסרונם של אנשי אמונה בתחום האמנותי והיצירתי. כיום היוצרים הדתיים הגדולים הם ברובם חוזרים בתשובה, וגם אלו מהם שנולדו דתיים לעתים בוחרים להתמקד בהלחנה של תפילות, פסוקים וקטעים מהתנ"ך ומזמירות השבת.

הניסיון לייצר שירה דתית עמוקה, שיונקת מהמקורות היהודיים הקדמונים אבל עוברת עיבוד משמעותי בנפש האדם ויוצאת לאור כטקסט מקורי, מוציא לעתים פירות בוסר. ב'תכף נלך', על אף היותו אלבום בכורה, כמעט כל השירים מרגישים בשלים דיים. במובן הזה האלבום מזכיר שירים של בוצר ושל הטובים שבמשוררי "משיב הרוח". נעימה מיינסטרימית עם מילים של אמת.

[embed]

]

ההפקה המרשימה והמהוקצעת (אם כי לא חפה מפגמים, פה ושם) קיבלה חיזוק בדמות הצטרפותו של אורן צור, איש ההרכב המצליח "הלב והמעיין" שעושה בימים אלו את צעדיו הראשונים בהפקת אלבום סולו, על הכינור.

הצליל שלו נקי. בניגוד להפקות הפומפוזיות והלא-אמינות שרווחות בתעשייה בימים אלו (גם באלבומים המכוונים למגזר הדתי), שטנר כאילו התאמץ להשאיר את זה פשוט. העיבודים נקיים ממניירות ומפעלולים מיותרים, עוטפים את הטקסט בצורה מחבקת אבל לא חונקת, עושים להם כבוד. ומגיע להם כבוד.

גיליתי שזוג כנפי הלבנות

הן רק תחפושת

שכה רציתי

מאוחר מדי הדבק

מ ת פ ו ג ג

אני מאבד גובה

גובה מאבד אותי

רוח צד מטורפת

טורפת

אותי איתה

בדרך

לא דרך

(דויד שטנר, "מעבר למה שאני”)

[embed]http://upload-community.kipa.co.il/magazine/11220142630.mp3[/embed]

את האלבום, נכון להיום, לא ניתן להשיג בחנויות המוזיקה הקרובה למקום מגורכם. באתר של דויד ניתן לקנות אלבום דיגיטלי להורדה או אלבום פיזי שיישלח עד הבית.