ערוץ I24NEWS מגיע לאיים
כאילו קרבות הרייטינג לא סוערים מספיק וההתכתשויות בטוויטר בין ינון מגל לגיא סודרי לא עוקצניות דיו, בתחילת השבוע הבא יצטרף שחקן חדש למשחק: ערוץ I24NEWS. הוא לא כל כך חדש, למען האמת, הוא פועל מ-2013 בשלוש שפות שונות (אנגלית, ערבית וצרפתית) ובקרוב תצטרף גם השפה העברית, אך הוא עוד לא עשה את טבילת האש הרשמית בזירה הישראלית. בחודשים האחרונים נחשפנו לתהליך הליהוק של הערוץ ששלף את מיטב העיתונאים בארץ ממקום עבודתם היישר אל האולפן החדש בנמל יפו, וביום ראשון הקרוב נזכה לראות את התוצאה.
קשה לקבוע מי משלושת הערוצים המסחריים צריך להרגיש מאוים מהצטרפותו של הכוכב הבינלאומי לתחרות עוד לפני עלייתו למסך, אבל אפשר בהחלט לשער. לא רק שעורך הערוץ שימש במשך שנתיים מנכ"ל חדשות 13, אלא גם שנבחרת הכתבים בערוץ החדש בנויה מעיתונאים וטאלנטים רבים שנלקחו מ-13: צבי יחזקאלי, אורי קואל, ניב גלבוע, מירי מיכאלי ומעיין וילצ'יק שגב - הם רק חלק מהרשימה. כשהערוץ גם ככה במשבר עצום משלו, יש לו הרבה ממה לפחד.
אבל הוא לא היחיד. גם ערוץ 14, שהצליח תוך שנים בודדות לשבור את תקרת הבטון שהוצבה לו, צריך לחשוש מהשחקן החדש. ההבטחה העיקרית של I24NEWS (שחייבים להנגיש את השם אם הם רוצים שנמשיך לדבר עליהם) היא היותו ערוץ חדשות ואקטואליה בלבד. לא האח הגדול, לא פאלו אלטו, אך ורק חדשות 24 שעות ביממה. הם אמנם מבטיחים לשמור על אובייקטיביות, אבל אם תעברו על נבחרת הכתבים תוכלו להסיק לבד באיזה צד הם במפה הפוליטית (כולל נווה דרומי מערוץ 14), ועם תקציב גדול בהרבה מזה של הערוץ הצעיר יש להם סיכוי לא רע להפר את הסדר הקיים.
i24news צילום: Photo Claude TRUONG-NGOC/wikipedia
אין לי סבלנות לילדים חטופים בפריים טיים
ניסיתי לצפות ב"אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו" של קשת 12. באמת ניסיתי. וזה לא שלא אהבתי, וזה לא שהיא לא טובה מספיק (בואו, זאת סדרה עם מגי אזרזר בתפקיד הראשי), זה פשוט שלא היה לי כוח. העדפתי לחכות לעוד פרק של "רוקדים עם כוכבים" ולשמוע את דוד דביר מבקר את תנועות הרגליים של דנית גרינברג. ובינתיים שמעתי אחרים מדברים עליה ומעניקים לה תשבחות, וצפיתי בנתוני הרייטינג הבינוניים שהשיגה (לעומת דרמות קודמות של קשת, כמו "גוף שלישי" הנפלאה). והבנתי - כי גם אני לא הצלחתי לצפות בה.
אולי זה כי בדקה הראשונה של פרק הבכורה כבר חטפו שני ילדים (כל הגוף שלי הצטמרר מטריגרים), אולי כי היה עיסוק בלתי פוסק בגופות (כאילו לא שמענו על מספיק בתקופה האחרונה), אולי כי אבא של איריס כמעט התאבד (גם זה לא חסר) - וכל זה בפרק הראשון, כן? אני לא מאמינה שהשבעה באוקטובר גזר עלינו שנות התנזרות מתכני דרמה, מתח ורצח שלא קשורים למלחמה, אבל יכול להיות שזה טרי מכדי להיות מוצב בשעות הפריים טיים.
אני מאמינה שבשלב מסוים אני אשב ואצפה בבינג' בכל הפרקים של "פאלו אלטו", ואני מאמינה שהיא תהיה טובה. אבל בשלב הזה, כשהחדשות שלי עדיין עמוסות בחללים שנופלים ומשפחות חטופים שמגיעות לאולפן, אני יכולה לצפות רק בפרק של "עובדה" שיגולל את סיפורה של חטופה שחזרה מהשבי או לחילופין בכוכבים מפזזים ובוכים על כך שהם יפים מדי (מאיה קיי כמובן). הסיפור העצוב של איריס יצטרך לחכות.
תקרת הזכוכית של ערוץ 14 התנפצה. מה עכשיו?
השבוע היה השבוע של ינון מגל. הוא אולי נכתש מכל כיוון בביקורות (מודה, גם על ידיי), וייתכן שהוא רשום על הריאיון הכי מתחנף שהיה כאן בשנים האחרונות, אבל זה בכל זאת היה השבוע שלו. אחרי חודשים שנתוני הרייטינג של "הפטריוטים" בערוץ 14 טיפסו וטיפסו, סוף כל סוף נשבר השיא - 13.8% רייטינג נוצצים ואפילו מעקף קטן על קשת 12 במספר הצופים. אני מצטערת ינון, אני לא רוצה להרוס את החגיגות, אבל אני פשוט חייבת.
זה נתון מכובד, מדהים, מטורף, לערוץ שעד לפני שנים בודדות לא הצליח לגרד אחוז אחד של רייטינג. שאפו למגל, לפטריוטים, לכל העוסקים במלאכה. אך האם זהו השיא הגדול של התכנית? 13.8%? הרי במשך שמונה חודשים וחצי מדינה שלמה חיכתה למוצא פיו של ראש הממשלה, כל כך הרבה דובר על כך, והנה הוא הגיע לאולפן במודיעין - וכל מה שהצלחתם להביא זה 436 אלף צופים? הריאיון עם נתניהו הוא רגע שיא לערוץ, אך יכול להתברר גם כרגע שפל. אם הטענות על כך שהערוץ פונה רק לפלג מסוים באוכלוסייה מתבררות כנכונות, ואפילו ריאיון עם נתניהו לא הצליח לגנוב את הצופים של 12, הגיע הזמן להתחיל לדאוג.
תקרת הזכוכית התנפצה, והיא לא כל כך גבוהה צילום: צילום מסך ערוץ 14
התחזית בחדשות 13: סוער. מאוד
כשהסערה סביב המינוי של יוליה שמאלוב ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13 החלה הייתי בטוחה שהיא תסתיים די מהר. מהרגע הראשון הבהירו העיתונאים שהמינוי לא מקובל עליהם בשום צורה, שלחו מכתב זועם, עתרו לבג"ץ, והיום (ה') הצטרפו למאבק שם צמד המגישים אודי סגל והילה קורח עם עמדה ברורה מאוד. ערוץ לא יכול להיות מנוהל על ידי מנכ"ל שהעובדים מסרבים לו בכל תוקף - אך נראה שבכל הנוגע לערוץ המתפורר הזה, דווקא כן.
כאילו כדי להכעיס, המנכ"לית החדשה מינתה השבוע דוברת צמודה שעבדה בעבר עם מפלגת ש"ס ושימשה כדוברת של ישראל כץ מהליכוד. בתגובה התלהמו כתבי הערוץ על המינוי בקבוצת וואטסאפ לעיני עיתונאים מגופים שונים. הם כבר הבהירו בכל דרך שהם מתכוונים ללכת הכי רחוק שאפשר, אך מהצד השני לא נראתה שום הסתייגות. להפך - מינויים חדשים, עסקים כרגיל, שלטי תעמולה שנתלו במשרדי הערוץ הוסרו. מצד אחד מאבק, מהצד השני שתיקה.
בשלב הזה לא ברור לאן המאבק הזה הולך. אין ספק שאחרי ההצהרות של עובדי הערוץ הם לא יחזרו בהם ולא יעבדו תחת שמאלוב ברקוביץ'. לצד זה, ביטול המינוי יהיה צעד חסר תקדים מבחינת הדירקטריון, וכרגע לא נראה באופק. ייתכן שהפתרון היחיד למשבר הזה הוא אותו אחד שכבר הצעתי בגל העזיבות העצום מהערוץ: לסגור, לפתוח מחדש, ושלום על ישראל. טוב, לא בטוח לגבי השלום.