עוד פרק של "ווארט" הסתיים, ובזמן שיעקב וציפי מדגמנים אירוסין פוטוגניים ורומנטיים הזוגות האחרים עוד מתלבטים. ליאת המשיכה להרשים את גיל, הודיה ואלון יצאו לדייט ראשון ונשמה וצביאור ריגשו. הנה מה שפספסתם בפרק הרביעי.
גיל העמיד את ליאת למשפט על משהו שקרה לפני 20 שנה
גיל וליאת המשיכו בדייט השלישי שלהם שנראה שנמשך שלושה ימים, או לפחות נמרח על שני פרקים. אחרי שהתפללו (לזיווג?) ליאת החליטה לקחת את גיל המפוחד לעלות על הרכבל בחיפה. "תסתכל עליי", היא הציעה כשהוא שידר פחד, והראתה שהיא לגמרי יודעת את העבודה. לאורך הדייט כולו ליאת חשפה עד כמה אינטליגנטית, מצחיקה, אמיצה ורגישה היא, וגיל מהצד השני המשיך להיות גיל.
רגע לפני שהעניק לליאת מתנה שקנה לה (נחמד, אבל היא הזכירה לפחות חמש פעמים את הסלידה שלה ממשיחיות, אז למה קנית לה תמונה של הרבי?), הוא החליט להעמיד אותה למשפט על סיפור שהתרחש לפני כמעט שני עשורים. ליאת בסך הכל סיפרה לו, כאנקדוטה משעשעת, על בן הזוג שאמר שהיא לא יכולה להיות נהגת מונית והיא החליטה ללמוד לנהוג על מונית. "אני לא רוצה לחיות חיים שמוכיחים אחד לשנייה משהו", טען גיל ברוב חוצפתו, על מקרה שממש לא רלוונטי אליו ומאוד לא אקטואלי.
בסבלנות שאופיינית לה, ליאת הסבירה שהיא הייתה צעירה יותר וטיפשה יותר, כמו כולנו, וגיל התרצה. נראה שליאת מחבבת את גיל ואני שמחה בשבילה, אבל מהצד קשה לי לראות איך הוא מעמיד אותה במבחן אחרי מבחן בעוד הוא עצמו לא יוצא מגדרו כדי להוכיח משהו. "זה מי שאני", הוא משיב כשהיא טוענת למוחצנות, ואפילו מבקש דייט בלי מצלמות כדי להמחיש לה.
המשפט של גיל צילום: רשת 13
הודיה ואלון דומים. אולי דומים מדי
הודיה ואלון מתוקים. אני לא חושבת שאפשר להתווכח עם זה. מדובר בשני אנשים טובים שעוד לא מצאו את הנפש התאומה שלהם, וקשה לומר שמישהו מהם באמת אשם בכך. הודיה חייכנית וצוחקת, אלון משעשע בשקט, ועל הנייר נראה שהם באמת מתאימים. אולי מתאימים מדי. להודיה צרם לשמוע שההורים של אלון גרושים, ולמרות שזה נשמע מוזר - איך את יכולה לפסול על נתון שגם לך יש? - אני יכולה להבין אותה. לפעמים מתחשק לך שהבעיה שלך תהיה הבעיה שלך, ולפרטנר יהיו בעיות אחרות.
הם חושבים כמעט אותו הדבר, לא אוהבים להגדיר את עצמם, שניהם קצת ביישנים וקצת לא ושניהם מתעסקים בעולמות הנפש ו-NLP. הדמיון הזה יכול להוות בסיס טוב לקשר בין שניים שמחפשים אהבה, אבל הוא יכול להיות גם בעייתי. לא בטוח עד כמה הם יוכלו לאתגר אחד את השנייה, לסקרן, ולגלות לפרטנר עולם חדש, ולמרות שהם הסכימו לדייט שני אני הייתי מחכה עם הצלחת.
דומים מדי? צילום: רשת 13
נשמה וצביאור שוברים את הלב בתורות
בפרק הרביעי הגיעה נשמה, מה שגרם לשרה לומר לפחות 15 פעמים שהיא "באמת נשמה". נשמה פתחה את ליבה ודיברה על הרווקות המאוחרת במגזר החרדי, ובכלל. לא רק שהיא נאלצת לשאת את היום-יום לגמרי לבדה, היא גם מודרת מהחברה בגלל שלא הצליחה למצוא את האחד. נשים בגילה מתכננות את הקישוטים לבר המצווה של הבן בעוד היא, בודדה לגמרי, מתמודדת עם בושה, כישלון וצימאון לאהוב. נשמה הזכירה עד כמה כולנו דומים - חילונים, דתיים או חרדים - כולם מחפשים מישהו לאהוב ולא רוצים להיות מאוד שונים.
עוד לא הכרנו יותר מדי, אבל הלב שלי כבר עם צביאור. 500 דייטים? 500? זה כמו לעשות 500 ראיונות עבודה. 500 פעמים להציג את עצמך, את הכישורים שלך, את היתרונות שלך על פני המועמדים האחרים. 500 פעמים לפתוח את הלב, להאמין שהפעם זאת האחת, להתרגש לפני, להתבאס אחרי, להחליט לנסות שוב. רק המספר הזה גרם לי להעריך את צביאור ואת כוח הרצון שלו, ולא משנה מה הסיבות שבגללן פסל עד היום. הלב שלי נחמץ כשיקי הודיע לו בלי טיפת רגישות: זאת אשמתך. חשבת לעשות הסבה למקצוע טיפולי? אחרי דיונים על השילוב המופרע בין אמריקאית למזרחי החליטו במועצת השדכנים לתת צ'אנס לצביאור ונשמה. אם החיבור מתבסס על שמות לא שגרתיים זה כנראה יעבוד ביניהם, אבל אם השדכנים בונים על כימיה - אני קצת סקפטית.
500 דייטים? 500? צילום: רשת 13