מזל טוב! יש לנו ווארט. בניגוד לחתונמי, אז אנחנו מחכים עונה שלמה עד שנגלה אם הזוגות החליטו להישאר ביחד, בציבור החרדי כבר בפרק השלישי קיבלנו סגירת מעגל כשיעקב וציפי התארסו. הנה מה שהיה לנו בפרק השלישי של "ווארט".
הזוג הזה הגיע חצי מאורס, למה הם מקבלים כל כך הרבה זמן מסך?
אני לא רוצה שישתמע חס וחלילה שאני לא מחבבת את יעקב וציפי, כי הם בהחלט שני מתוקים כמו שיקי ושרה אוהבים להזכיר שוב ושוב. אני דווקא מחבבת אותם מאוד ושמחתי עבורם שהחליטו להתארס על אף הפחדים של ציפי (המוצדקים, יש לציין, כי מי לא חושש להתחייב לנצח לאדם שהוא מכיר חודש בלבד?) ואפילו התרגשתי מעט כשנשברה הצלחת, אבל גם כעסתי הרבה.
אני הזמנתי תכנית שידוכים. תכנית שבה הקסם קורה ברגע המפגש, כששני המיועדים מתיישבים זה מול זו בלובי המלון וצריכים להתחיל להכיר. אז מתחילות השיחות המביכות, אז מגיעות השאלות הקשות ואז צומחת גם הסקרנות - האם הם הולכים להתאהב או שזה ייגמר בדייט אחד? האם השדכנים הבריקו בגדול או שהפער גדול מדי? אצל יעקב וציפי לא היה שום דבר מזה.
הזוג המתוק הגיע לתכנית כשהוא כבר חצי-מאורס ורק זקוק לדחיפה קלה. צמד השדכנים הצליח להוכיח את הצורך בהם כשיקי דרבן את יעקב לדבר על הנושאים החשובים בחיי הזוגיות ושרה דרבנה את ציפי להתעלם מכל החששות, לוותר על טיפול פסיכולוגי ובמקומו פשוט להתחתן, אבל עדיין ברור למה הוקדש לזוג הזה כל כך הרבה זמן מסך. לא באמת ניתנה לי ההזדמנות להכיר אותם, להמר עליהם, והחלק הכי חשוב בתכנית ריאליטי - לבקר אותם. קיבלתי רק את החלק המשמח של הווארט וההתרגשות לקראת החתונה, אבל עד כמה אפשר להתרגש מחתונה של שני זרים שלא עברת יחד איתם את התהליך?
כמעט נחנקתי כשגיל התחיל לדבר על זה
נעזוב את הכעס על ההפקה (בטוחה שעוד נחזור אליו) ונעבור לגיל וליאת. לפי ההתרגשות של השדכנים וגם של גיל נראה שבציבור החרדי דייט שלישי הוא כבר עניין גדול, רגע לפני אירוסין או פירוק החבילה, והענן הענק הזה לגמרי מרחף מעל השניים. אולי זו רק אני והפחד להתחייב אבל כמעט נחנקתי כשגיל התחיל לדבר על מה יהיה אם הם יחיו ביחד ויטוסו ביחד ובעצם יתחתנו ויחיו ביחד. הלו, נפגשתם רק פעמיים! פעמיים! את טכנאי הגז בבניין שלי פגשתי יותר פעמים ובכל זאת אני לא זוכרת אם קוראים לו ישראל או מיכאל.
זה הפרק השלישי של "ווארט" ועד כה מלוות אותי שתי מחשבות דומיננטיות במהלך הצפייה. האחת, הלגיטימית יותר, היא "מה נסגר עם הציבור ההזוי הזה, למה הם משדכים ככה, למה הם מדברים על דברים כאלה בדייט ראשון, איך אפשר להתאהב ככה?". השנייה, אותה אני מנסה להדחיק בכוח, היא "אולי הם בכלל גאונים?". כי תראו, זה די עובד, אחוז הגירושים שם נמוך מאוד ואנשים לא נראים סובלים במיוחד. אולי הציבור החרדי פיצח את הנוסחה ביחס שלו לזוגיות.
הם לא מדלגים על הדברים החשובים, הם פשוט מתעסקים רק בהם
במקום דייטים ארוכים ותהליך היכרות שנמשך חצי שנה, בציבור החרדי הכל מואץ. הם לא מדגלים על דברים חשובים כדי לעשות את זה מהר יותר - להפך, הם מתעסקים רק בהם. בדקות הראשונות מוודאים שיש כימיה בסיסית. אחר כך רצים על כל מה שחשוב: מספר ילדים? צ׳ק. מקום מגורים? צ׳ק. לימוד תורה? צ׳ק. אחרי שמכסים את כל מה שקריטי באמת, למה חשוב כל כך ללכת לשחק באולינג?
נדמה שאזדקק לעוד כמה פרקים של "ווארט" כדי להיות בטוחה שהסיפור הזה באמת עובד, וגם הצצה לזוגיות בהווה של אלו ששברו צלחת, אבל בינתיים תכנית הדוקו ריאליטי גורמת ללובי של מלון להיראות הרבה פחות מאיים.