הסיבה העיקרית לכך שהתאהבתי ב"חתונה ממבט ראשון" עד כדי התמכרות היא אותה סיבה לכך שאנשים אוהבים לצפות ב"האח הגדול": מציצנות. מה יותר כיף מלהציץ לתוך עולמם הפנימי של אנשים זרים ברגעים הכי קשים/מביכים/אישיים בחייהם? אותה סיבה תגרום לכם להתאהב גם ב"ווארט" החדשה של רשת 13, שנותנת הצצה מרתקת לעולם הבליינד דייטים, עם בונוס ענק שאין לאחרות: הציבור החרדי. אותן סיבות שגרמו לכם להתאהב ב"שבאבניקים", "בנות ברק", "שטיסל" ו"בחורים טובים" ידביקו אתכם למסך בדוקו-ריאליטי החדש. הסקרנות סביב מגזר שנותר בדרך כלל מרוחק ונסתר והחשיפה לעולמם של אלו השונים בתרבותם ולעיתים באמונתם יגרמו לכם להתמכר.
כמו כל דייט, רק ממש שונה
מה ישראליים אוהבים יותר מסטיגמות? לדעתי, שום דבר. הבעיה המבאסת היא שבדרך כלל אסור להשתמש בהן, ובטח לא לומר אותן בטלוויזיה בשעות הפריים טיים. אבל כשמדובר בציבור החרדי, שם הבדל בין ספרדי לאשכנזי יכול להפיל שידוך בשנייה, הן חלק בלתי נפרד ממועצת השדכנים. הם אפילו לא שמים לב כשהם מכלילים את כל הג׳ינג׳ים תחת קטגוריה אחת, מקטלגים את הרווקים לפי קבוצות אמוניות או מבררים בחשש עם אחת המועמדות לשידוך אם יש מצב בעולם שתסכים להסתכל בכיוון של אדם גרוש. מהצד זה אולי נראה מכוער, פרימיטיבי, סטריאוטיפי להפליא, אבל האמת היא שכולנו כאלה - מחלקים את העולם לקטגוריות ושופטים על פי מראה עיניים - להם פשוט לא אכפת שתדעו.
את הדייטים ב"ווארט" מלוות אותן התחושות שקיימות בכל דייט - החשש וההתרגשות לפני, המבוכה ברגע המפגש, המחשבות המעורערות אחרי שדרככם נפרדות - אך אליהן מצטרפים אלמנטים שהופכים את הצפייה למרתקת הרבה יותר. שמירת הנגיעה, הפגישה בלובי של מלון (עם הויכוח המפליא האם מותר להזמין מיץ תפוזים או שמא חייבת הבחורה להסתפק במים) והקשר שעובר רק דרך השדכן. מדהים לראות עד כמה רווקי המגזר החרדי דומים לרווקים החילונים והדתיים הלאומיים ברצון הפשוט שלהם לאהוב, להתחתן, להקים משפחה, ועם זאת שונים בתכלית בכל התהליך שהם עוברים בדרך לשם. גם הדחיפה שנותנים השדכנים המלווים, יקי רייסנר ושרה פכטר, היא אלמנט שלא קיים בתכניות השידוך האחרות. איך הסבירה שרה? מותר לעגל פינות, ושניהם לא מהססים לעשות זאת.
מגיעה לליאת עוד הזדמנות
בפרק הראשון בסדרה נחשפנו לשני שידוכים ראשונים: גיל וליאת, ג׳ינג׳י אנרגטי ובלונדינית שקטה שנרתעת ממשיחיסטים. במקרה, ממש במקרה, גיל הוא קצת כזה. בזמן הקצר שצפינו בהם לא הצלחתי להחליט מה אני חושבת על הזיווג: מצד שני גיל קצת הרגיז אותי כשחשף את הכיפה בשנייה הראשונה של הדייט רגע אחרי שהשדכן הזהיר אותו מהמורכבות, ומצד שני הוא היה מתוק כל כך כשהזמין לה עוגת שוקולד לכבוד יום ההולדת (דבר שנחשב כנראה חריג מאוד בדייטים שמותר להזמין בהם רק שתייה). אחר כך שוב התבאסתי עליו כשפסל את ליאת מהר כל כך. אפילו שמדובר בגרסה מואצת לדייטים, הגיוני שלמישהי שקטה יותר לוקח קצת זמן להיפתח, ומגיעה לה לפחות עוד הזדמנות.
גיל, מעצבן אבל חמוד צילום: צילום מסך רשת 13
ואז הגיעה רות
ואז הגיעה רות. אחרי חמש שניות שלה על המסך התאהבתי בה, ומרגע לרגע זה רק הלך והתגבר. כל כך מתוקה, מצחיקה, אמיתית וכנה. רק רוצה אהבה פשוטה, אבל לא מוכנה להתפשר על הניצוץ. אין ספק שבחורה מיוחדת ואנרגטית כמוה צריכה מישהו מיוחד, ומההתרשמות הראשונית שלי מיהודה לא ברור למה מועצת השדכנים חשבו שהוא כזה. יהודה נראה נחמד, אדם די רגיל, ונותר רק לקוות שכמו בפרומואים באמת יצא מהשידוך הזה משהו. הלב שלי עם רות.
בין הברבורים הלעיתים-ארוכים מדי לפני הפגישות מרתק לחזות בעבודה המשותפת של מועצת השדכנים ובוויכוחים ביניהם, וכמובן בפגישות בין הרווקים הנרגשים. אם לשפוט לפי הפרק הראשון, נראה שהולכת להיות כאן עונה מעניינת. נותר רק לקוות שצלחות הולכות להישבר.