שאלה
שלום כבוד הרב , מדוע הגמרא שופטת את הדינים ונותנת סוג של מצוות חדשות , לדוגמא: ייהרג ואל ייעשה , אתה כנראה תגיד כי דבר זה זוהי לא מצווה חדשה וכי ניתן להסיק זו מהתורה , אך בכל זאת דבר כזה אינו רשום בתורה , וכך גם ניתן להבין כי רבנים וחכמים רבים פסקו לעונשים , אבל אני לא מסכים אם פרשונותיהם , ולדעתי חלק גדול מאוד מזה זה הוספת מצוות. האם אני חייב להקשיב לגמרא , מכיוון שבכל זאת אני מציית לקדוש ברוך הוא ולא לרבנים.
תשובה
שלום רב,
בשאלתך אין שום התייחסות למעמד תורה שבעל פה מן השמיים, יסוד גדול ועיקר מעיקרי האמונה, שיסודו בפסוקים מפורשים: (דברים יז' י') "ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך... ושמרת לעשות ככל אשר יורוך". מכאן לא רק הרשות בידי הסנהדרין והחכמים לתקן תקנות ולגזור גזירות, אלא גם ובעיקר להורות על פי מסורת התורה שבעל פה שנמסרה ביחד עם התורה שבכתב למשה רבנו ומחייבת באותה מידה.
לדוגמא התורה אינה מציינת במפורש מה כלול באיסור מלאכה בשבת, למרות שהעונש עליו מפורש. לשם כך אנו זקוקים לתורה שבעל פה, למשנה ולגמרא, שלרוב המצוות שבתורה פירוש הדברים נמצאים רק שם. דוגמא אחרת: הלכות שחיטה לא תמצא בתורה שבכתב, אולם כן את הביטוי "וזבחת כשאר צוויתיך", והכוונה לדברים שנמסרו בעל פה, וכן לגבי תפילה, ברכות, חגים ועוד רבים.
אמור מעתה שרוב גופי התורה נמצאים דווקא במשנה, בגמרא ובהלכה, וגם התקנות והגזירות מדרבנן יסודם בתורה (עי' גמ' ברכות יט:, שבת כג., רמב"ם הלכות ממרים פרק א').
בברכה רבה,
ירון אנגלמאייר