שאלה
שלום כבוד הרב
במשך שנים אני מרגיש שהמשפחה שלי(ההורים אחי דודות ומשפחה מורחבת) מסתכלים עליי בעין צרה , לעיתים נדירות שהם יפרגנו כלפי חוץ אם בכלל, אבל בפנים בתוך תוכם וגם כלפי חוץ אני מרגיש ורואה שזה ההיפך , לפעמים עוקצים אותי בעין הרע שמוסוות בבדיחה גרועה או עקיצה או פירגון , וזה כאילו שהשם נותן לי להרגיש אנרגיה לא טובה שלהם עליי.
ואני חייב לומר כבוד הרב שהדבר מאוד מעיק עליי , אני מפחד לעשות דברים בבית ברמה של לא יכול להתלבש בצורה מטופחת כי יסתכלו(גם ברמה של לענג את השבת ולהתלבש יפה), לא יכול לספר כלום לאף אחד שלא יחשבו רע, לא יכול לטפח את החיים שלי ואפילו חושש לעשות ספורט שלא יראו שאני מטפח את עצמי ויסתכלו בצורה לא טובה(וזה ממש קיצוני , ברמה של אני הולך עם שיער אסוף בבית כשהם לידי ,יש לי שיער לא ארוך אבל גם לא קצר ואני אוסף אותו ומסווה אותו הרבה בבית, ובכללי זה נוגע לדברים אפילו הקטנים ביותר שאני עושה), אני מרגיש שזה הגיע לרמות מאוד קיצוניות , עסקים אישיים שאני רוצה לפתח אני רק חושב איך להסתיר את זה ולעשות את זה סמוי מהעין , ואפילו לפעמים אני מרגיש שמנסים לקנות אותי באוכל ובמתנות כדי להשפיע עליי השפעה רוחנית לא טובה ולקנות אותי(ומדובר באנשים הכי קרובים אליי),זאת אומרת אני חי בהסתרה מוחלטת בבית ומרגיש כמו איזה סוכן שרק צריך להסתיר.
כבוד הרב , האם לעזוב את הבית? או להישאר ולהתמודד?
כי אני מרגיש שהדבר חוסם אותי בכל צורה חס ושלום , ועל כל דבר קטן שאני עושה בכל תחום רוחני וגשמי , כל העיניים מופנות אליי,ומספיק שאני קצת מתפתח וצומח אז אני מרגיש איך שזה לא בא טוב בעין לאנשים שסובבים אותי.
ותראה כבוד הרב, בהנחה שאני נשאר בבית כי כלכלית אני מצומצם נכוןלהיום
יש משהו שכדאי לי לעשות נגד זה? אני משתדל ללמוד תורה , ולהתפלל בלי נדר(תיקון הכללי, נשמת כל חי, תפילין ברכות השחר , שבת , ספרא דצניעותא,משתדל בעצמי שלא להסתכל רע על אחרים חס ושלום)
ועם זאת יש לי אפשרות לעזוב לאילת ולהשאיר עסקים שרציתי להתחיל בבית בשביל עבודה של מלצר , מאשר להמשיך לעבוד בצורה עצמאית.
אשמח לעזרה ואודה לך מקרב לב עמוק כבוד הרב , זה כבר המון זמן שאני חושב לשאול שאלה בנושא.
שנדע רק ברכות ובשורות טובות אמן
תודה
תשובה
בס"ד
שלום רב,
נושא רציני כזה חייבים לברר היטב. לפגוש פסיכולוג, לפתוח בפניו תמונה מלאה ולהקדיש מספר פגישות כדי לברר את הנושא לעומק.
בתשובה לשאלה שלך כאן, לפי התמונה שאתה מצייר עדיף לעזוב את הבית.
אבל אני מסייג את התשובה שלי כי היא מתבססת רק על מה שאתה מתאר כאן. אין לי שום היכרות ממשית לא אתך ולא עם המשפחה שלך. לכן יכול להיות שיש פתרונות יותר נכונים לקשיים שלך, לשם כך אתה צריך להתייעץ עם פסיכולוג כפי שציינתי בתחילת דברי.