שאלה
שלום הרב, אני לומד עכשיו מסכת כתובות ואני בדף יב בו דנים על כתובות בתולות ואלמנות ממשפחות כהנים, אני רואה שכהנות תמיד החזיקו בכתובות גבוהות יותר ושלפעמים נהגו לזלזל בכהנות אלמנות אם היה להם רק כתובה של 100, אני מנסה להבין מה הסיבה לכך, איזה סיבה יש לתת לכהנת כתובה גבוהה יותר (בין בתולה בין אלמנה)? למה זילזלו בכהנות אלמנות יותר ומה הנפקא מינה שיכולה לצאת מזה? כהנות גרושות הרי יכולות להתחתן, הבעיה היא דווקא על הגבר. אני מנסה ממש להבין את הרציונל מאחורי
1 הזלזול שלהם באלמנות כוהנות דווקא. (שבגינן חז"ל ההעלו את הכתובה מ100 ל200)
2 הסיבה שכתובתן של בתולות כוהנות גבוהה כל כך, יש הרי בעיה יותר גדולה לגרש כהנת מישראלית? אני לא מכיר
השאלה אולי לא מנוסחת בצורה מספיק ברורה כי הנושא לא מספיק ברור לי אך אני מקווה שהצלחתי להעביר מה שבעיקר רציתי.
תודה מראש,
נתאי
תשובה
שלום וברכה
הרקע לשאלתך הטובה בנוי על שני נדבכים שהיו קיימים בעז גדול בתקופת המשנה והתלמוד:
א. יש משמעות לשאלה האם אישה היא בתולה או בעולה, בין גרושה ובין אלמנה, ואפילו על ״מוכת עץ״ יש מחלוקת.
ב. אחד הביטויים של עובדה זו הוא בגובה הכתובה, ובהבדל בין 200 זוז, 100 זוז או בכלל לא.
אחת המשמעויות של שאלה זו היא הכרעה של הכהנים לתבוע לעצמם כתובות גבוהות יותר. זה לא קשור לקושי לגרש, אלא לרצון לבטא את האקסקלוסיביות של הכהונה. זו הכרעה שלהם, וכל עוד יש מי שמוכן לשלם את זה כדי להתחתן עם בת כהן - הדבר יתקיים. וגם כאן, אם יש חשיבות לשאלה האם מישהי בתולה או לא - יש לכך ביטוי גם בעולמם של הנשים הכוהנות.
כל טוב