שאלה
שלום.
כותבת את זה כבר מדעמות של ייאוש. אשמח לעזרה.
התחלתי שירות ב31.1 (באיחור כי עברתי ניתוח בפעם השנייה באותו אזור). ההורים שלי התנגדו שאלך לשירות ואלך לעבוד או ללמוד אבל הלכתי בכל זאת לתקן שהיה פנוי... כי זה עיקרון מאוד חשוב אצלי.
אחרי כמעט 5 חודשים ממש קשה לי. התקן לא כמו שחשבתי ופשוט יוצא מצב שיושבת המון שעות ללא עשייה.
מצד אחד ניסיתי לחפש תקן אחד של שירות אבל פשוט אין!
מצד שני אם אצא אין לי רעיון בכלל מה ללמוד ומה לעשות.. אני פשוט אבודה ואובדת עצות.
אני בחורה מאוד חכמה וחרוצה והמצב פשוט מסתכל. יוצא מצב שאני בוכה הרבה בזמן האחרון.. שואלת את אלוהים מה הוא רוצה ממני.
מפחדת שאני מבזבזת זמן כי אני רוצה להתקדם ומתסכל לראות את כל החברות שלי מתקדמות. חשבתי לצאת מהתקן וללכת לעבוד ופשוט להתנדב כמה פעמים בשבוע אבל יש לי חוסר החלטיות קשה.
מה לעשות?
תשובה
שלום וברכה,
שירות לאומי, בדומה לשירות צבאי, אין הכל נוצץ. מרבית הזמן זו עבודה שוחקת או אי עבודה.
אני מציע לך להשלים את השנה בתקן הנוכחי.
תנצלי את השעות בהם את פנויה ללימוד נוסף - פשוט תקבעי לך סדר לימוד יומי ותנצלי את הזמן לכך. רצוי בקודש אבל את גם יכולה להירשם לאוניבסיטה הפתוחה ולהתחיל ללמוד בזמנך הפנוי.
תשדרי להורים שאת עסוקה - ושנה זו תהיה תחילת עצמאותך לעשות דברים הנכונים בעיניך ולא בעיניהם.
בהצלחה דוד לוי
098987548