שאל את הרב

אמונה - מעשי האדם והשגחת ה'

הרב אבנר פורת הרב אבנר פורת 29/05/24 22:29 כא באייר התשפד

שאלה

שלום וברכה

לפי הנהגת ייחוד שבעולם שמוליך את כל העולם ליעד מסוים, בלי קשר למעשים של אדם, בזמן שיש קושי לאדם, מחשבה זו חותר לראשו שאולי קושי זה, בכלל הנהגת ייחוד (כמו רבי אלעזר בן פדת) וממילא דבר זה נוטל התקוה מאותו אדם, וגורם לו יאוש. שאולי עם כל התפילה והצדקה והתשובה, דבר זה לא ישתנה. כמו משה רבנו שסוף סוף לא נכנס.

מה הפתרון?

תשובה

שלום

אני מניח שאתה מבין ש'תשובה, תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה' זה לא עובד אוטומט כמו כספומט.

הכוונה היא ששלושת הדברים האלה במיוחד מעלים את האדם מבחינה רוחנית ומבחינת הקרבה לה', באופן שיכול להשפיע על שינוי הגזירה שנגזרה עליו.

ההשפעה הוודאית שלהם היא כאמור על מצבו הרוחני וממילא על שכרו בעולם הבא.

אבל בעולם הזה, ההשגחה האלוקית מתנהלת גם לפי מעשי האדם וגם לפי שיקולים נוספים (כמו מה שהזכרת בדבריך למשל, אבל לא רק).

לכן למשל, יש צדיק ורע לו, ויש רשע וטוב לו.

אנחנו אחראים בעולם הזה על הרצון ועל ההשתדלות, לא על התוצאות המעשיות שנתונות להשגחה.

הכיוון לדעתי לפיתרון למה שתיארת, זו עבודה פנימית משמעותית להבין ולהפנים שהאושר של האדם תלוי אך ורק בעולם הפנימי וברצון שלו, ולא בשום תנאי חיצוני יחס של החברה, מצב כלכלי, מצב פיזי וכדומה).

אני מאוד ממליץ להעמיק בדברים הבאים של הרב קוק:

"שנואה היא העצבות, מפני שהיא נובעת ממקור היותר משחת שבדעות וברגשות.

הידיעה, שהאדם בהתגלותו בתור בעל רצון, אופיו משתלם כולו בנקודת רצונו דוקא, האושר שלו הוא רצון טוב, כל קוי האושר וההצלחות הרוממות, שלב כל אדם כל כך עורג להם, אינם כי אם תולדות מנקודת חיים מלאים זו, נקודת הרצון הטוב הקדוש והבהיר, ובתוכן זה דומה האדם בחופשו ליוצרו, ליוצר כל, בחפצו המקיף והחפשי מכל מועקה, כשידיעה זו מתבררת, מיד מוצא האדם את עצמו מלא חדוה, מסולק מכל עצבות.

הוא מכיר שהוא אינו צריך כי אם לאמץ את רצונו לטוב, וזה מסור בידו בכל עת ורגע, ותיכף כשרצונו מתעלה, הרי הוא מתעלה, וכל הספירות העולמיות התלויות בו מתעלות עמו.

ואיך לא יהיה האדם מלא תמיד עז וחדוה, אם טובת הטובות, עושר העשירות, הצלחת ההצלחות, מסור ונתון בידו, והוא מושל בכל המכמנים הנפלאים האצורים באוצר נחמד ושמן זה.

המחשבה שהאושר תלוי במה שהוא חוץ ליכלתו של האדם, ממה שהוא חוץ להוייתו, וחוץ לרצונו, מחשבת פגול הוא, רשעות וסכלות היא מרופדת.

והיא מעוררת את כל התכונות השפלות וכל המדות הרעות שביסוד הרשעה, שכחת ד' וטובו, אורו וישעו, חכמתו חסדו וגבורתו.

על כן ישרי לב שמחים תמיד, שמחו בד' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב."

כל טוב ובהצלחה רבה

כתבות נוספות