שאלה
תודה רבה על המענה, שאלוהים יברך וידריך אותך.
עלה בדעתי הסבר לשתי הקושיות, אשמח למשוב.
1. אני סבור שהדרישה לשה או שני יונים נובעת ממידתיות. לו היו דורשים עז או יונה אחת, או לחילופין שור או פרה, הקורבן היה נחשב קל או כבד מדי. בכל זאת, אני מודה על ההמלצה לקריאה.
2. רשום "דֹּ֣דָת֔וֹ עֶרְוַ֥ת דֹּד֖וֹ", ז"א אשת דודו, וכן "אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יו". מסוברני שעליהם נאמר במפורש ובמודגש שערירים יהיו וערירים ימותו, כדי להזהיר שאין כל היתר לקיים ייבום כל עוד הקרוב משפחה חי, שמשכב כזה חלילה לא יתרחש על רקע של קשיי פוריות וכד'. אפשר להקשות ולהגיד שמצוות הייבום הורתה במסודר רק בספר דברים (כה, ה-ו), אך הרי שהיה זה נוהג מקובל וראוי עוד לפניכן, שהרי על כך סיפור אונן עוד בספר בראשית (לח). מסתמא, התורה לא הניחה שאנשים יבעלו נידות או את אחיותם ממניע של ייבום, ולכן לא כתבה עליהם ערירים.
תשובה
שלום וברכה
א. בהחלט יכול להיות, שהלוא הנביאים מאוד הדגישו כי אין ריבונו של עולם זקוק לקורבן, והדברים שאנו מביאים תלויים בנו. אולם צריך מפתח כללי: מתי שעיר ומתי שעירה, מתי כבש ומתי פר וכדו' - ואת זה אפשר למצוא בספר המיוחד של פרופ' גרוסמן.
ב. זה הסבר יפה. יישר כוח.
כל טוב