מוסר: מה לעשות כשמישהו לא מתנהג בסדר ואני רוצה להתלונן עליו אבל לא לעשות מעשים לא תורניים

שלום וברכה

יישר כוח על השאלה

בנושא הזה כתבתי אין ספור פעמים, ויש גם שיעורים מצולמים, כגון:

ובאתר של צהר לאתיקה יש הרבה חומר על העניין,

כגון:

https://bit.ly/2NWIvDN

ובקיצור -

לא לחינם כתבה התורה את הפסוק "לא תלך רכיל בעמך" ו"לא תעמוד על דם רעך" בפסוק אחד.

החלק הראשון של הפסוק אומר שחובה לשתוק.

החלק השני של הפסוק אומר שאסור לשתוק.

ואנחנו צריכים לנווט בין זה לזה.

אין מדובר רק בצדק, אלא בחובה, וכבר כתבו גדולי הרבנים דברים כגון אלו:

"וראיתי להזכיר פה ע"ד אשר כל הספרי מוסר הרעישו את העולם על עון לה"ר =לשון הרע=, ואנכי מרעיש העולם להיפוך עון גדול מזה וגם הוא מצוי יותר, והוא מניעת עצמו מלדבר במקום הנצרך להציל העשוק מיד עושקו, דרך משל במי שראה באחד שהוא אורב על חבירו בערמה על הדרך במדבר להרגו, או שראה מחתרת בלילה בביתו או בחנותו היתכן שימנע מלהודיע לחבירו שיזהר ממנו משום איסור לשון הרע, הלא עונו גדול מנשוא שעובר על לא תעמוד על דם רעך, וכן בענין ממון הוא בכלל השבת אבידה, ועתה מה לי חותר במחתרת או שרואה משרתיו גונבים אותו בסתר או שותפו גנב דעתו בעסק או שחבירו מטעהו במקח וממכר או שלוה מעות והוא גברא דלא פרענא הוא, וכן בעניני שידוך והוא יודע שהוא איש רע ובליעל ורע להתחתן עמו, כולן בכלל השבת אבידת גופו וממונו וכו' עכ"ל" (מובא בציץ אליעזר טו, יג).

על כן,

א. נקודת המוצא היא שלא מדברים דברים רעים על אנשים, ויש להזכיר כאן שההלכה קובעת שגם אם הדברים אמת הם בגדר לשון הרע.

ב. כאשר יש צורך לעשות זאת, כדי להציל סטודנטים ממרצה או תלמידים מרב שנוהג ל"ע לא נכון- יש חובה לומר את הדברים.

ג. יש כללים כיצד אומרים את הדברים, ובעיקר: לשם שמיים, רק דברים שיודעים, לא לטשטש בין עובדות לפרשנות, וכל זה לאחר ניסיון לפתור את הבעיה בלי להזדקק לאמירת הדברים.

כל טוב ויישר כוח