שאלה
שלום רב, רציתי לשאול שאלה:
יום אחד טיילתי עם אשתי מעוברת, כשלפתע ראיתי בדרכנו אדם בעל מראה 'חשוד', שגוזר את ציפורניו באמצע הרחוב, וזרק אותן על המדרכה.
מיד נזכרתי בגמרא שאומרת "זורקן רשע" כשמדברים על ציפורנים (למרות שיש אומרים שכיום זה כבר לא תקף), ושאלתי את עצמי האם שעושה איסור חמור (במקרה זה, מה שנותן לו את הסטטוס של "רשע") חייב להיות מודע שהוא עובר, או שמעשה זה ישקף באופן לא מודע פגם פנימי בנפשו (רעיון שיכול להזכיר את הסגל של רבי מאיר להכיר את אופיו של אדם מבוסס על שמו
כמובן שאני לא מדבר רק על ציפורניים אלא על כל העברות שלא ניתן להסיק מהשכל.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
דברי הגמ' רשע, הכוונה היא שהמעשה הוא "רשעות" שהוא מזיק אחרים, אין משמעות לידיעתו האם מותר או אסור, אלא המעשה הוא רע, זה לא אומר שהוא פסול לעדות ויש בכך משום "עד רשע" שאין הוא רשע בעצם אבל המעשה שלו הוא רשעות, אם יודע שאסור יתכן שהוא מזיק ואם לא ידוע איננו מזיק.
שבת שלום
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ