שאלה
שלום כבוד הרב
ראשית אני מודה מראש על המענה
היום נקלעתי לסיטואציה מאוד לא פשוטה עם אמא שלי
ומרגיש לי שעשיתי חטא חמור שכביכול אין עליו מחילה
לפני שאדבר על המקרה ברצוני לספר על אמא שלי
על פי מה שאני חושב אמא שלי משתמשת לעיתים רחוקות באלימות פיזית(כגון סטירות)כאל דרך לחינוך,אני מכיר זאת עוד כשהייתי קטן
היום אני כבר יותר קרוב לגיוס מאשר לבר מצווה וקורה לעיתים רחוקות שבמידה ואני עושה דברים לא רצויים שמוציאים מהדעת מכה קטנה נמצאת בגדר אופציה
היום יצא מצב בו עיצבנתי אותה אחרי שהיא ראתה את המצב שלי בלימודים ועשיתי דבר שלא כרצונה
זה עצבן אותה מאוד והיא התחילה לדבר קצת בזלזול ואמרה דברים שלא מצאו חן בעיני,מאוחר יותר צעקתי מה שעצבן אותה יותר והיא התחילה לתת מכות בכדי להשתיק אותי
אני בשיא העצבים החלטתי לא לשתוק ולתפוס את ידייה בכדי לעצור את האלימות מצידה ולצעוק לה"מי את שתרביצי לי" ואף גם איימתי שאני אנגח בה(לא הייתה בכוונתי לעשות את זה)
בראייה אובייקטיבית תפיסת הידיים יכולה להיות הגנה עצמית מה שניסיתי לעשות,אך הבנתי שהרסתי זאת כשהוספתי איום שלא היה בכוונתי לממש
אני מודע למצב החמור אליו נקלעתי,ביקשתי סליחה על מה שהיה וכרגע היחסים משתקמים.
כל מה שאני רוצה לדעת זה עד כמה מה שעשיתי הוא דבר גרוע מבחינת ההלכה ומה עליי לעשות הלאה מבחינת ההלכה...
שוב תודה מראש
תשובה
בס"ד
שלום רב,
עשית מעשה חמור מאוד.
טוב שהתעוררת, טוב שאתה מתחרט ומצטער. כאשר תקבל החלטה ברורה וחד משמעית שיותר לא תגע באמך, תהיה בכך תשובה שלימה וזו כפרה ותיקון של המעשה.
צריך לציין שגם לצעוק ולאיים על ההורים זו עבירה - גם על כך צריך לעשות תשובה: להכיר בחטא, להתחרט ולקבל על עצמך לא לשוב לכך לעולם.
אמנם לא עברת על העבירה של כיבוד הורים במלוא החומרה - באופן שעליו חייבים מיתה:
מבחינת דיבור = מי שמקלל את ההורים - חייב מיתה!!!
מבחינת מכה = מי שמכה וגורם חבורה או דימום - חייב מיתה!!!
למדרגה התחתונה הזאת אתה לא הגעת.
ציינת בתחילה שאמך מסוגלת לתת לך מכה קטנה, שהיא זלזלה בך וכד' - אין בכך שום היתר לזלזל בחזרה, לצעוק, לאיים או לפעול באלימות.
אם קשה לך לשאת דברים שהיא אומרת אתה יכול לומר לה: "מצטער - קשה לי לשמוע אותך" ולצאת מהחדר. אבל אסור לך להגיב כפי שתיארת.