שאלה
לק"י
שלום הרב,
למדתי קצת על המושג "צדיק שרע לו ורשע טוב לו"..
את החלק של "צדיק שרע לו" הבנתי, אך את החלק של "רשע וטוב לו", לא הצלחתי לרדת לשורש העניין..
יש רשע שהוא רשע ורע לו- שהרי זה רשע גמור, הרע שבו גובר על הטוב שיש באדם.
אך רשע שטוב לו- הוא אדם שיש בו רע וטוב אך הוא מקבל את השפע שאנו רואים מכך שיש עדיין בו טוב?
זה גרם לי קצת לבלבול..
האם רשע זה כל אדם?
הכוונה שהוא לאו דווקא יהודי, ואם זה גוי שהוא רשע אז האם אפשר להקביל את זה לימינו שאנו רואים אנשים שהם לצערנו הרב עושים מעשים רעים (לדוגמה רוצחים או כל אדם שמעשיו הם רעים ביותר) ולאותם אנשים יש שפע שהקב"ה נתן להם.. השאלה האם הכוונה רשע שטוב לו, זה אותם אנשים?
ואם הם לא נקראים רשעים, איך התורה מתייחסת בנוגע לאותם אנשים שמעשיהם רעים אך יש להם שפע?
אני יודעת שלכל אדם זה מן הסתם נראה לא הוגן ושזה מוטעה שלהם יש ולי אין..
הקב"ה עושה את השיקולים שלו, כאן הוא לוקח ופה הוא נותן.. אך עדיין אשמח לתשובה ברורה יותר אם יש..
תודה רבה ויום טוב!
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על העיסוק בסוגיה מורכבת זו.
באופן פשוט, סוגיה זו עוסקת בתמיהה של אדם מאמין: בקריאת שמע (לדוגמה) נאמר כי אם שמוע נשמע בקול ה' יהיה טוב, ואם לא אזי יהיה רע, ואילו המציאות לכאורה אינה פועלת לאור הכללים האלה.
זו התמצית של השאלה, שעולה בצורה שונה ובגוונים שונים במקומות רבים.
"רשע וטוב לו" – כאשר השאלה נשאלת, אין כוונה שמדובר ב"אדם שיש בו רע וטוב אך הוא מקבל את השפע שאנו רואים מכך שיש עדיין בו טוב", אלא מדובר ברשע לגמרי, שאף על פי כן – טוב לו, והדבר יוצר תמיהה וקושיה אצל חלק מקהל המאמינים.
השאלה הזו אינה פשוטה לפיתרון, שהלוא אין אנחנו הקב"ה, וממילא אנו לא מסוגלים לחדור אל עומק הנהגתו, ולדעת מפני מה זה כך ומפני מה לא.
ואף על פי כן, אנחנו מתחזקים באמונתנו, "להגיד כי ישר ה', צורי ולא עוולתה בו", ומקווים שיום אחד יתבהר לנו למה באמת אירע כך.
זו התשתית כל הדיון. אם תרצי לחדש אותו – בשמחה.
כל טוב