שאלה
יש לי ילד חולה בכיזופרניה והתמכרות לסמים. האם מותר לי לזרוק אותו מהבית הוא בן 34..מסרב לקחת טיפול תרופתי לי אין חיים אני כבר סובלת מחרדות הוא בילתי ניסבל .אני חוזרת בתשובה שומרת שבת נגיעה לקחתי על עצמי גם צניעות אבל אני פוחדת מבורא עולם מחשיבה את הצרות שלי כאילו זה עונש ...מה עושים ....בנוסף הכרתי בחור טוב שמוכן לקבל אותי עם הבן אבל אני לא מתחברת למראה שלו. האם להתפשר ואיך להודיע לו בלי לפגוע בו..תודה מה עליי לעשות מי יכול לפתור לי תבעיה הזאת מרגישה שזה לכל החיים הסבל עם הבן. תודה אשמח לתשובה
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
א. היחס שלך לבן צריך להיות כיחס לאדם חולה שיש לו מחלה קשה, ואין מפקירים חולה קשה, ואדרבא צריך למצוא לו טיפול הגון לפעמים בית חולים או מוסד מתאים לגמילה, אבל אמא לא זורקת בן, כל התנ"ך מדבר על אהבת האם לבניה ועל הרחמים הגדולים, על כן יש להשתדל מאד מאד לקשר טוב עם הבן, ואם אי אפשר יש למצוא איזה מוסד ראוי ומכובד.
ב. אם את לא מתחברת לאדם מסויים זה לא ישתנה, אלא א"כ תעברי טיפול יסודי בקשר הזה, אבל בלא טיפול אין טעם לקשר שלא יחזיק מעמד.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ