שאלה
שלום הרב,
יש לי חבר(בגילי) כבר קרוב לשנה ובחודשיים האחרונים הוא אמר הרבה פעמים שהוא מתכוון להציע לי בקרוב מאד.
מכיוון שהזמן עבר וראיתי שהוא לא מציע (וגם בעצת אימי) החלטתי שבתור זוג דתי אין טעם למשוך קשר סתם הרבה זמן אם אין כיוון לחתונה , והחלטתי להיפרד.
ישבתי איתו לשיחה והוא אמר שהוא לא הציע מתוך פחד לעזוב את הבית ושלא יהיה מספיק כסף לאירוע של החתונה וכו'.
אמרתי לו שאני יכולה להבין את הפחד ושאני חושבת שהוא לא בשל ואין טעם להמשיך את הקשר , אבל הוא ישר ענה שהוא כן רוצה שנתחתן והוא התכוון באותו שבוע לקנות טבעת וכו'.
עכשיו הבעיה היא שאני חוששת שהוא אמר את זה כדי שאני לא אפרד ממנו ומפחדת שהוא לא באמת מוכן לחתונה, אני בלבטים קשים מה לעשות
לא יודעת אם זה פחד שלגיטימי לכל בחור שמגיע לשלב הזה או שזה מראה על חוסר בשלות.
אשמח שתייעץ לי מה לעשות במקרה כזה,
תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה
ראשית, ברכה לבניית בית בישראל, בשמחה, בטהרה ובבריאות.
היסוד הבסיסי ביותר של הזוגיות זו היכולת לתת אמון ולקבל אמון. במקום בו יש חשדנות ובחינה מתמדת ביחס לכוונת בן/בת הזוג נסדק הקשר, וממנו אנו עלולים להגיע למקום הרסני ורעיל.
על כן, השאלה העיקרית שאת צריכה לבחון היא האם יש לך אמון בו. יש ביניכם קשר ארוך, אולם הוא עדיין לא הבשיל מבחינתו להצעה. סביר להניח שהסיבות בנויות מכיוונים שונים: פחד לעזוב את הבית, המצב הכלכלי, וכן דברים שהוא לא אומר.
את לא יודעת האם הוא יצלח את נהר הפחד, ויתגבר עליו, ואין את יודעת האם הוא באמת מוכן או לא. עצם העובדה שהוא פוחד – אינה מעידה על חוסר בשלות; ברם, אי-הנכונות הפנימית להכריע – מהווה לגבייך תמרור אזהרה.
אם את מעריכה כי זה יקרה בקרוב מאוד, מתוך הכרה פנימית שלו – נראה שניתן לתת אמון בדבריו.
אולם אם את חשה כי הוא מתחיל למשוך ולהתחמק, והפחדים משתלטים עליו, כמו גם חוסר היכולת להתנתק מהבית שלו – זה הזמן לתת אמון בעצמך, ולומר שאת לא רוצה.
דברו על זה. היו כנים האחד עם השני. תנו אמון האחד בשני. ולאור זה תדעי מה לעשות מתוך עולמך הפנימי.
כל טוב ושמחה