שאלה
שלום הרב. שאלתי אותך לפני כמה ימים מניין לי לדעת שאלוקים נתן את התורה
והבאתי לך מספר טענות והפרחות לטענות שטענו בפני רבנים
בתשובה לכך אמרת לי שכיוון שאם אני אשאל את עצמי מה כן יספק אותי בתור תשובה לא תהי לי שום תשובה כזאת
לכן כל המאמץ לחפש תשובה כזאת זה חסר תועלת
והפנית אותי לעיין במאמרך בנושא ההשוואה בין האמונה לאהבה
א. חשבתי לעצמי והגעתי למסקנה שאם היה איזה מצא ארכיאולוגי שכמעט וודאי מראה שהיה נס וכמעט חייב לפרנש אותו ככה
או שבנוסף לתורה היה עדויות מעוד עמים באותה תקופה שמעידים על הניסיון שהיה ביציאת מצרים על ידי משה רבנו שאותו כתב מעיד שראה את זה מכלי ראשון , אם יהיה כמה עדויות ממקורות שונים כאלה
בשני המקרים האלה אני באמת יאמין למה שכתוב בתורה מחמת שכמעט לא ניתן לפקפק בכך שאכן יציאת מצרים היתה עם כל הניסים המתוארים בה
ב. בנוגע למאמר מאד התחברתי ואהבתי את מה שהרב כתב
אך עם ההשוואה בין האהבה לאמונה לא הצלחתי להבין כיצד זה יפתור את הבעיה שלי שאני לא מאמין באלוקים
כמו שאתה לא יכול לאהוב מישהו שאתה לא יודע אם הוא קיים כך גם לא. ניתן להאמין ולאהוב משהו שאתה לא יודע אם הוא קיים בכלל או שאתה לא יודע מה הם דרכי הבעת האהבה אליו
אשמח לתשובה.
תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על המשך הדיון.
א. איזה ממצא ארכיאולוגי יכול להוכיח שהיה נס ? הלוא אין כזה, ברמה התיאורטית ? גם עדויות במקורות אחרים יכולות בקלות להיות מבוארות כהעתקה, או כסיפורים מקבילים, או בכל דרך שעושים זאת. בכל מקרה, אין עדויות כאלה ואין העתקות כאלה, מסיבות מובנות (מי יכתוב על גילוי אלוהי שהיה לעם אחר ?).
ב. לצערי, אני לא יודע לפתור את שאלת האמונה של אדם אחר, ובדיוק כפי שכתבת – איך אפשר לאהב אישה מסוימת על איש שכלל לא מכיר אותה. אולם, זה לא בינארי. אפשר לעשות הרבה דברים כדי ליצור את המצע ואת הרקע שבהם אמונה יכולה להתעורר. בין כשמביטים על תופעות טבע או תופעות היסטוריות ייחודיות לאומה הישראלית; בין כשחווים חוויה אמונית עמוקה במקומות קודש וכדו'. כל אלה אינם מהווים הוכחה, ואינם מכריחים את האדם להאמין. אולם אפשר שבהם תצמח האמונה, בדיוק כפי שאהבה יכולה לצמוח כאשר אני יוצר את הרקע המתאים לה.
כל טוב ושנה טובה