שאלה
שלום כבוד הרב, אני בחורה בת 22 הכרתי בחור לפני כחודש, יצאתי איתו כמה פעמים ולאחר מכן הוא נעלם לשבוע- כאשר שלחתי לו הודעה שאיני רוצה להמשיך כך הוא הבין וביקש לתת לו יומיים ולאחר מכן יסביר את עצמו.
חשוב לציין כי במהלך הימים שיצאנו הוא לא היה כל כך זמין אך תמיד הביע רצון להמשיך בפגישות עצמן.
לצערי זה נגמר ולא המשכנו- כאשר דיברנו בכדי לסיים את זה יפה= אכן סיימנו ביפה,
הבעיה שלי התחילה כאשר הבחור סיפר לי את הסיבה שאינו יכול להמשיך:
הוא סיפר שהוא בזמן האחרון מדוכדך מאוד ויכול להיות שהוא נכנס לדיכאון בעקבות שירותו הצבאי... מרוב צער על הבחור שלחתי לו הודעה שאני כאן אם יצטרך אותי והבחור הציע שעוד כמה שבועות ננסה שוב, אני מצידי סירבתי כיוון שזה לא יהיה נכון לאף אחד.
הדבר קרה לפני כמה ימים ואני נותרתי עם הרגשה רעה בלב- רוצה לעזור מצד אחד ומצד שני לא יודעת כיצד כיוון שאיני יכולה להמשיך איתו בקשר שלא יעשה לי או לו טוב...
האם לרב יש עצות כיצד עליי לנהוג ומה אני יכולה לעשות כדי להרגיש שאני עוזרת לו? אני מרגישה ממש רע עם עצמי וממש כואב לי בלב על הבחור- לא ישנה בלילה וחושבת עליו המון מתוך צער....
תשובה
בס"ד
שלום רב,
1. אני לא בטוח שהתמונה שהוא מצייר לך היא כל האמת. העובדה שהוא קושר בין המצב הנפשי שלו ובין הרצון שבעוד כמה שבועות תנסו שוב, מעוררת חשש למניפולציות רגשיות שבאות להמשיך את הקשר אתך בניגוד לרצונך. מהבחינה הזאת טוב עשית שסירבת לעניין.
2. גם אם הכל אמת לאמיתה והוא אכן במצב נפשי מסובך, אי אפשר לדרוש ממך אחריות עליו. את לא חברה ותיקה שלו ולא קרובת משפחה שלו - בסך הכל הכרת אותו למטרה מאוד מוגדרת ומהבחינה הזאת אין מקום להמשיך את הקשר בשום דרך.
3. את יכולה לעזור לו באופן חד פעמי בעצה פשוטה וברורה: לפנות לטיפול נפשי קונבנציונלי = פגישות עם פסיכולוג. אפשר דרך קופת חולים או באופן פרטי. אם מוכח שלשרות הצבאי יש השפעה הוא יכול לפנות למשרד הביטחון.